(15/02/1933 – 04/08/2005)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה עדה שטהל נולדה:15.2.1933נפטרה: 4.8.2005  שנה למותה של עדהעברה שנה מאז אותו שבריר שניה שסגר את עיניך לעולמים. בשונה ממקרים של מוות טבעי במשפחה, כאשר יש שהות להתכונן לגרוע ביותר, במקרה שלנו לא היינו ולא יכולנו להיות מוכנים לכך – לא את ולא אנחנו.יש אנשים שהשנה עברה להם מהר – לי לא.נעלמת לי בפתאומיות  כזאת, לאחר 50 שנות חיים ביחד, והחלל הריק שנותר מלווה אותי בכל רגע ורגע בחיי ומורגש בכל התחומים: החל מהבוקר, כשאני קם ללא ה"בוקר טוב, שלך במבטא הצרפתי החזק, ואח"כ ללא התזכורות לא לשכוח לסדר  את זה או זה, וללא ה"איך עבר לך היום?" בשובי מהעבודה וכך לאורך כל היום...החוסר הזה איתי מדי יום, מדי שבוע ושבוע, מדי חודש – כל השנה.אני מהלך לבד בביתנו ולפעמים חסר אונים כשאני מחפש דברים שהיו בתחום אחריותך. במוצאי לבסוף את הדברים, אני נדהם כל פעם מחדש כמה שהיית מסודרת ומאורגנת : על כל מעטפה או חבילה רשום בקיצור התוכן. יש מגירות שלא נגעתי בהן כל השנה.בימים האחרונים היה לי יותר זמן, בגלל המלחמה, ועשיתי מבצע: הוצאתי מהמגירה כ-2000 שקופיותכדי למיין אותן ולהעביר חלק גדול מהן לדיסקים של מחשב. תוך כדי צפיה ומיון עברו מול עיני בתמונות עשרות של ארועים וחוויות , וכהרגלך על כל שקופית רשומים כל הפרטים הנחוצים. על חלק מהתמונות עברתי בעיניים דומעות ועל חלק  עם חיוך, כמו אלו של חגיגות הפורים שתמיד לקחנובהן חלק פעיל. היו גם תמונות שבהסתכלות עליהן מצאתי את עצמי מהורהר וקפוא על הכסא.איזה תענוג זה יכול היה להיות, לו יכולנו להביט בהן ולהיזכר על כל הארועים והטיולים ביחד!בזמנו, כשצילמתי אותן חשבתי שבבוא העת נוכל לשבת בכורסה ולהיזכר שנינו בארועים המצולמים או במקומות יפים ומעניינים או בילדים שלנו כשהיו קטנים. סידור המגירה שלך- מעיד שגם את התכוונת לכך, אך לא זכית ליהנות מתמונות העבר שלנו – השארת אותי גם בכך לבד.הרבה ארועים עברו עלינו בשנה בה לא היית איתנו, והחשוב והמרגש שבהם חתונתם של לימור ושגיא. חסרונך הורגש עד מאד, לא רק בחתונה אלא מדי יום, ולכל המשפחה – לבנים שלנו, לכלות ובעיקר לנכדים , שעבורם היית כתובת תמיד ושותפה בנושאים שהעסיקו אותם- חגים, שמחות, לימודים, ועוד – מישהי עם סבלנות אין-גבול, כחברה בוגרת, שאפשר לספר לה כל מה שעל הלב, והיא מקשיבה ומייעצת.קורה מדי פעם שאני מקבל על שמך, מהארץ ומחו"ל, מכל מיני מקומות ואנשים, שהיו לך איתם קשרים אישיים. אין לי אומץ להשיב להם שאת אינך. בגלל המלחמה קיבלתי גם טלפונים מחו"ל מאנשים כאלה, והפעם לא היה מנוס... וההלם בהיוודע להם על האסון, ניכר בתגובתם.אני מגיע הרבה פעמים לבית הקברות, מין דחף פנימי, כאילו לספר לך משהו או להתיעץ אתך, אךנעמד לפני הקבר ונאלץ לשנן לעצמי ולהשתדל להפנים שאני עומד לפני אבן שאין מה לדבר אליה, ושכמובן לא אזכה לתשובה.                                                      אלי שטהלעדה - לעדי עדכבר עברה שנה ועדה עדיין בזכרוננו בנוף המקום כאילו הזמן עמד מלכת.עצם מגוף הקיבוץ היתה, ונעקרה באחת.עבר קיץ לוהט וצורב ואחריו בא הסתו וטיפות הגשם הראשונות שקעו בדשא הרך.ובחורף נבטו הכלניות- אדומות, לבנות וסגולות.ובא האביב ופרחיו בצבעי הצהוב והכתום.ובחדר האוכל תלויים כבימים ימימה הבטיקים מרהיבים בצבעיהם העזים-  "היום אתם יוצאים בחודש האביב".ושוב הגיח קיץ לוהט וחם ורותח.נותרו יתומות קופסאות הארכיון הגנוזות.הכל סדור על אופניו בקפדנות וביד בוטחת.כל נייר ותמונה במקומם וזמנם, מספרים את סיפורי המקום ותולדותיו.חותם שאינו נשכח.בעוד ידי עדה החרוצות מציירות ומכיירות בתום נעורים ובחן, פעלה כלביאה לגירוש מפגעי הסביבה השבת טוהר האוויר וצלילות המים לנחל נעמן.טעם החיים של עדה היה ענוד על צווארה כמחרוזת צבעונית של מצוות "עשה":ליצור,להתמזג, להיאבק,לשמר,להתענין, להתעדכן, להביט בעין בוחנת,ללמוד,להאמין,לתרום ןלאהוב  - עד כלות.נערה – אמא – סבתא עדה נותרה בזכרוננו שלימה ותמה ותלתליה העדינים מקיפים את ראשה בהינומה של הילת אור.מסע חייה תם.חיה בינינו אשה קטנה, גדולה במעש ואמונה, עצם מגוף המקום.לעד תשכון בלבנו, חברי קיבוץ כפר מסריק.                                                                                                                                                              רחלי בר דוד. קורות חיים ויצירה שטהל )לאטוביץ( עדה )ציור/פיסול( - מתוך אתר תנוענת העבודה הישראליתאמנית. עסקה בציור, בעיקר בטיק ומונוטייפ. היתה חברת קיבוץ כפר מסריק.תאריך לידה: 3311תאריך פטירה: 50-50-5550מקום לידה: פריז, צרפתתאריך עליה: 3390עדה שטהל - מתוך תערוכה רטרוספקטיביתלזכרה ביום השנה למותה בגלריה 'הסלון' כפר© מסריקקישורים לאתרים:http://www.kfarmasaryk.org.il/community/paper/12082005/index.php?file=paper.php&p_id=00002&folder=12082005https://www.kfar-masaryk.org.il/salon/exhibition.php?p_id=028.htmנולדה בשנת 3311 בפריז למשפחה שהיגרה מפולין. בני המשפחה נספו בשואה, מלבד עדה ואחותההבכורה שהוברחו לשוויץ ועברו שם את המלחמה. בשנת 3391 עלו האחיות לארץ ישראלבעזרת עלית הנוער .עדה נשלחה לקיבוץ כפר מסריק ,שם הצטרפה לקבוצה של נוער עולה. בקיבוץהחלה להתבלט בכישורי הציור והעיצוב שלה. בשנת 3313 השתתפה בסדנת נוער שוחר אמנותבהדרכת משה פרופס ושרגא וייל .בשנת 3311 במסגרת שרותה הצבאי בנח"ל עסקה בגרפיקה ועצבה כרזות וקישוטים במחיצתוובהדרכתו של דני קרוון) אז גרפיקאי בשרות פעיל(. בשנת 3319 השתחררה, חזרה לקיבוץ והחלהלעבוד בחינוך בגנים ובפעוטונים. בשנת 3313 החלה ללמד ציור בתיכון המקומי, למרות שהיתהחסרת הכשרה פורמלית. בשנים 3391-3391 למדה ב'אורנים' בחסותו של מרסל ינקו. אף שלימודיההיו חלקיים סיימה את הבחינות בהצלחה וקיבלה הסמכה להוראת ציור ותולדות האמנות לכיתות יסודולחטיבת ביניים. עדה המשיכה ולימדה במוסד החינוכי במשך כ 11- שנה.בשנים 3391-3399 למדה יום בשבוע במכון אבני בתל-אביב בהדרכת יחזקאל שטרייכמן ויחיאלקריזה. בשנים 3391-3393 הזמינה אצלה חברת 'האחים מאיר' )בעלי מגדל שלום( מאות ציורי בטיקהמבוססים על מוטיבים אפריקאים, במסגרת פרויקט גדול לבניית בית מלון מפואר באבידג'ן בירתחוף השנהב. לשם ביצוע העבודה למדה על חשבון החברה אמנות ופולקלור אפריקאים .תערוכות:1965 תערוכה קבוצתית של אמנים צעירים מ'הקיבוץ הארצי ,'תל-אביב. -1968 תערוכת ציורי בטיק, הגלריה בכפר מסריק. -1968 ציורי בטיק, קפה 'ריץ', הדר הכרמל, חיפה. -1969 הבטיקים של פרוייקט חוף השנהב טרם צאתם לאבידג'ן, הגלריה בכפר מסריק. -1970 ציורי בטיק, בית נגלר, קרית חיים. -1970 ציורי בטיק, קיבוץ רוחמה. -1971 ציורי מונוטייפ ובטיק, בית הקיבוץ הארצי, תל-אביב. -1971 ציורי מונוטייפ ובטיק, בית אבא חושי, חיפה. -1971 בטיק ומונוטייפ, קיבוץ עין המפרץ. -1973 משמר העמק. -1974 ברזיל )תערוכה שנרכשה בשלמותה ע"י ויצו ברזיל ונמכרה שם במכירה פומבית.( -1976 ציורי בטיק, בית נגלר, קרית חיים. -1985 - קיר אמנותי בחזית חדר האוכל החדש בקיבוץ שניר . בשנת 3311 הצטרפה עדה לצוות העובדים של המפעל החדש 'דוקרט'. לאחר הכשרה של 1 ימיםהיתה לשרטטת הראשונה של המפעל הצעיר. בשנת 3319 בעקבות מעבר המפעל לשרטוטממוחשב, עברה עדה לעבוד בארכיון הקיבוץ. היא ניהלה את הארכיון, תרמה רבות לשכלול וייעולהעבודה הארכיונית ועבדה שם עד יומה האחרון . עדה שטהל ייחסה חשיבות רבה לפן האסתטי של חיי הקיבוץ ומימשה בכוונה רבה את כשרונהבאמנות הפלסטית להעשרת התרבות המקומית בכפר מסריק. במשך כ 11- שנה היתה מעורהומעורבת בעיצוב רוב החגים, עיצבה תפאורות, כרזות, לוחות שנה, הזמנות, ועוד . במשך שנים רבות עסקה בתחום איכות הסביבה ונאבקה רבות נגד הגורמים המזהמים את סביבתהקיבוץ . ב 1- אוגוסט 1111 נהרגה בתאונת דרכים. במלאת שנה למותה הוצגה בגלריה 'הסלון' בכפר מסריקהתערוכה 'טביעת האצבעות של עדה', שכללה מבחר מעבודותיה מכל השנים .