(09/11/1914 – 03/11/1994)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה רחל שאודינסקינולדה: 9.11.1914נפטרה: 3.11.1994 נאספים אנו כאן להשמיע דברי פרידה אחרונים מרחל. עומדים אנו כאן בני המשפחה חברים וידידים לטמון אותה בין רגבי אדמתנו.רחל שאודינסקי, רוחק'ה כפי שנקראה במקומנו, נולדה בעיר קובנה שבליטא בשנת 1914 .השבוע עצמה רוחק'ה את עיניה כשחסרים ימים ספורים ליום הולדתה ה-80. וכך נסגר מעגל.לאחר שסיימה בית ספר תיכון והכשרה עלתה רוחק'ה בגיל 18 לארץ בשנת 1933 ישר לכפר מסריק.מכאן עברו עליה כל הגלגולים שעבר דור המייסדים של הקיבוץ. עבדה בביח"ר למרצפות ולאחר מכן החלה את עבודה בהנה"ח של הקיבוץ.קרוב ל-60 שנה עבדה בהנה"ח וזו התקופה המשמעותית ביותר בחייה. וכך היא תזכר בדברי ימי הקיבוץ. למעשה הקימה את הענף והפכה בעצם למוסד בפני עצמו.במסיבה לכבודה, עם סיימה את עבודתה בהנה"ח , ברכה אותה נועה ואמרה: " אני חושבת שהתחלת כשבקיבוץ היה טרקטור אחד ובית אחד. בכלל זמנים שהיום קשה להבין ולתאר. במבט לאחור היית שאת שדאגת שהנהלת החשבונות של הקיבוץ תהיה ללא רבב מבחינה חוקית ועמידה בלוח זמנים שכשידוע לכולנו שהוא קשיח ביותר. ידוע לי כי היו תקופות קשות מאד בענף, היית צריכה להכניס לעבודה אנשים, שלא תמיד ראו את המקצוע כעתידם, אלא נאלצו מכל מיני סיבות להקלט בעבודה. למרות כל הקשיים אף פעם לא ויתרת על הרמה המקצועית, ותמיד ידענו שאת הידע שלך, והשליטה בחומר , השגת בעמל קשה ומעקב מתמיד אחרי כל חידוש. לא נרתעת אף פעם ממאבקים גם בתוך הצוות וגם עם מוסדות חיוניים כמו מס הכנסה וברית פיקוח. ברוב המקרים את יצאת כשידך על העליונה בזכות הכרתך את המערכת ועקשנותך שנודעה ברבים". רוחק'ה עצמה באותה מסיבה אמרה: "במשך השנים עבדתי עם חלק גדול למדי של החברים. השתדלתי ללמדם ולהקנות להם את הידע הנדרש, לא תמיד הצלחתי ובחלקו האשמה נופלת עלי. למרות מאמצי הרבים בזמנו הספיקה החלטת שיחת קיבוץ ועזרה קטנה מבעלי מקצוע והצטרכתי להיות מנהל חשבונות. התחלתי מהשלבים הראשונים, כאשר היועץ והעוזר הראשי הוא הראש שלי. אינני מתאוננת על הקשיים כי זו היתה התקופה היפה והמעניינת, יצרתי דפוס עבודה חיפשתי דרך תשובה ופתרון לבעיות שצצו חדשות לבקרים. לא מתארת לעצמי שיכולתי להמשיך תקופה כה ארוכה לו הכל הלך פשוט לפי הוראות קבועות. ונדמה לי שמכל כלי הכתיבה שהשתמשתי, הכי השתמשתי בראשי".רוחק'ה עבדה עם כל רכזי המשק והגזברים ונתנה להם ולרכזי הענפים מידע עדכני ומפורט.החיים לא הקלו על רוחק'ה, שנים התמודדה עם מחלת הסרטן, שהכריעה אותה רק עכשיו בגיל 80.הגרוע מכל היה האבדן הנורא – בנה היחיד, ראובן, נלקח ממנה ומבני משפחתו לפני 7 שנים. דומה היה שהאסון הנורא יכריע אותה, אך רוחק'ה למרות הכאב הגדול, חשקה שפתיים, התמודדה בעבודתה, וראתה בבת שבע ובנכדיה את המשך הקיום, והם מצידם הביאו לה נחמה.אבלים נפרדים אנו ומבקשים להביע תנחומינו לבת-שבע, צור, שירי, כרמל ולך יצחק בן לוויתה שנים רבות.יהיה זכרה של רוחקה צרור בצרור החיים. אליהו שחף
