(07/07/1914 – 22/12/1996)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה צבי קריגסמןנולד: 7.7.1914נפטר: 22.12.1996 בקול דממה דקה, הלחש הסתיים מסע חייו הארוך והכאוב של צבי חברנו. אותו הנר שגופך כבר אוכל, אך הפתיל עוד ממשיך ומהבהב ושואב את כל חייו מאיזה מקור לא נראה, עד שגם הוא דועך ונחלש,ופתאום כבה – כך גם צבי החזיר אתמול את נשמתו לבוראו –בשקט, בהשלמה, באפיסת כוחות הסתיימו 83 שנות חייו.לפני חודש בדיוק נלקח שוב,בפעם המי יודע כמה, לבית החולים ומצבו לאחר יאוש – יודעי דבר אמרו שרק שעות מפרידות בינו לבין מותו, אבל הוא- כמו אותו הנר המשיך לבעור מאיזה כוח נסתר, כאומר עוד קצת, עוד מעט, והנה... סוף הדרך.צבי הירש קריגסמן נולד למשפחה יהודית קטנה בעיירה ווארקה בפולין כבן זקונים. שם גם עברו עליו ילדותו ונעוריו בשנת 1939 ,עם כניסת הגרמנים לפולין ברח יחד עם קבוצת נערים דרך היערות לרוסיה. שם הצטרף למסגרות הצבא הרוסי. אחרי תום הקרבות ובעקבות חיפושיו אחר פרנסה התיישב בעיירה צ'ילאביאנסקה שבהרי אורל. כמנהל מחלקה לבגדים הכיר את אחת הפועלות, טובה לבית מורגנשטיין ועמה הקים משפחה בשנת 1941. שנה מאוחר יותר נולד בנם הבכור, אליהו, והמשפחה הקטנה חוזרת שוב לפולין, בחיפוש אחרי שארית הפליטה ממשפחתו ומתיישבת בעיר הדרומית וורצלב. מכל המשפחה נשארו רק שני דודים ואחות שנפוצו לכל קצות העולם. הדודים לצרפת ולאוסטרליה והאחות לארץ ישראל.השנים עברות והמשפחה גדלה, ונוספים –חנה ובני. ושוב באות שנים קשות ליהודים בפולין הקומוניסטית שלאחר המלחמה. בשנת 1957 אורזים שוב מזוודות ובדרך הים על סיפון "תיאודור הרצל מגיעים בעקבות האחות לנמל חיפה.ומתמקמים לתקופת ביניים במעברת "עתלית".לאחר חודשיים מתארגנת שם קבוצת עולים שהגיעו מפולין, והם מגיעים אל המנוחה והנחלה בקיבוץ כפר-מסריק.צבי מלא מרץ והתלהבות מצטרף לענף המטע, בו הוא עובד מספר שנים והוא מאושר מעבודתו. והנה, לפתע צצות בעיות בריאות ועמן ניתוח קשה והוא נאלץ  היפרד מהחקלאות. הוא חייב לעבוד בעבודה קלה יותר ומצטרף למתפרה – שם הוא עובד את רוב שנותיו בקיבוץ.המשפחה מתבססת בינתיים, מגיעים גם ימים יפים של שמחות וחתונות, והנכדים באים בזה אחר זה, וכבר מונים 9 נכדים. אבל אצל צבי מחריפות בעיות הבריאות והחיים נעשים קשים עד לבלתי נשוא.משמעות חייו של צבי היתה המאבק לחיים בימים אפלים של מוות ושכול, איסוף שארית הפליטה מן המשפחה, מדור שלם שהוכחד, והקמת דור חדש ואיתן במדינת ישראל- ביתו של העם.לטובה, לחנה, אלי, בני ובני משפחותיהם – תנחומינו לכולכם. מי ייתן ותמצאו נחמה במשפחה הגדולה והיפה שצבי היה לה ראש והגזע.ואתה צבי – היהודי הנודד שהגיע אל סוף הדרך – תנוח על משגבך באדמת הארץ בשלום, וינעם לך עפרה.                                                       יהא זכרך ברוך.                                                                                           אברהם אילת