(14/06/1918 – 14/12/2014)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה חיים קראוס נולד: 14.6.1918נפטר 14.12.2014 יאנוש קורצ'אק כתב:חיית – כמה חרשת?כמה ככרות לחם אפית?כמה זרעת? כמה עצים נטעת?, כמה לבנים הנחת לבניין בטרם תיאסף אל עמךכמה כפתורים תפרת?כמה הטלאת, אחית?למי הענקת מחומך?במי כושל – תמכת?למי הורית דרך בלי לתבוע הכרת טובה ומתן פרסמה התרומה שתרמת?את מי שרתת?חיים קראוס נולד בפרשוב שבמזרח סלובקיה בשנת 1918 למשפחה ציונית דתית. סבו היה ממובילי התנועה הציונות באזור. הבית בו גדל חיים שימש אכסניה, מסעדה ומרכז למפגשים ולפעילות ציבורית ענפה. כילד בן 12 החל יומו של חיים השכם בבקר בתפילה, המשך בלימודים בבית ספר כללי, לאחר מכן בתלמוד תורה. ובמקביל היה חבר השומר הצעיר...בגיל 18 החליט חיים להפסיק להשקיע בלימודים עיוניים ולהתרכז בלימוד מקצוע ובכך להתכונן לעליה לארץ ישראל. ב- 1939 יצא להכשרה שם הקים גן ירק שהניב תוצרת יפה אותה מכרו החלוצים. הכל היה מוכן לקראת העליה לארץ ישראל. במרץ 1940, עת מלחמה משתוללת באירופה, עלה חיים עם קבוצה גדולה של יהודים על ספינה שתיקח אותם לארץ ישראל. 18 ימים ולילות חיכו שתצא לדרך בתוך הספינה ולבסוף הורדו ממנה. הנאצים כבשו את כל דרכי המילוט ולא ניתן היה לברוח מאירופה. חיים חזר לגן הירק בהכשרה.חיים גויס לצבא הצ'כי ב 1941 ובמסגרת השירות הצבאי, לבוש במדי צבא נשלח לעבודות כפייה שונות.במהלך תקופה זו, במרץ 1942 החלו הגירושים מפרשוב. אביו ואחיו גורשו לאושוויץ, אימו נפטרה במחנה מעבר בז'ילינה. כל משפחתו מסלובקיה נספתה בשואה. לאחר שפורקה יחידתו הצבאית ברח להונגריה ומאוחר יותר בסיוע התנועה הגיע לרומניה שם היה בעת סיום המלחמה.בבוקרשט היה גזבר התנועה עד עלייתו ארצה באופן לגאלי בסתיו 44. בארץ הצטרף לקבוץ העוגן שם התחתן עם יפה ונולד בנם הבכור אורי. אחרי מספר שנים הגיעו לכפר מסריק כאן חברו לשמואל, אחיו הגדול והמשפחה גדלה והתרחבה לכל הכיוונים ובמהרה נולדו עידית ורני.בדרכו השקטה והמיוחדת, בלט חיים מאד בחיי הקיבוץ, בעבודה ובעשייה חברתית. בתחילת שנות החמישים נתבקש לייסד את לימודי הנגרות במוסד החינוכי נעמן והיה המורה למלאכות וגם חצרן.מאוחר יותר עבד בנגריה של הקיבוץ, היה ממקימי המרכולית ובמקביל תרם כל העת לחברה ולקהילה. חיים היה סדרן עבודה, חבר בוועדת החינוך, בוועדת חברים, בוועדת צריכה, בצוותי חגים בוועדה הטכנית ובועדת הקשישים, בה ארגן טיולים רבים לוותיקי הקיבוץ. היה רכז הכל-בו ורכז הקניות. תמיד במרכז העשייה בקיבוץ, והכל בדרכו השקטה והצנועה.ב 1970 הקים את נגריית סילורה לארגזי טלוויזיות ועשרות אלפי ישראלים ראו את מיטב תוכניות הטלוויזיה הישראלית בתוך מסגרות העץ של חיים...משפחה נהדרת הקימו יפה וחיים, משפחה לתפארת.חמה ומחבקת ויפה וגדולה הפרושה בכל רחבי הגלובוס. כאן היה המוקד, המרכז, נקודת מוצא.ביום הזה, איבדנו כולנו, משפחת קראוס וקיבוץ כפר מסריק את אחד מהטובים ביותר.אנו שולחים חיבוק גדול וניחומים ליפה, לילדיהם אורי, עידית ורני, לנכדים רונן, עדי, מורן, דקל, יובל, יפעת, לילך, עידו ועמית ולנינים אלון רועי איתי, סער הילה, נועם ודרור.ובנימה אישית משלי, חיים לגבי אינו רק חבר קיבוץ. בשבילי, מהשנייה שהצטרפתי למשפחה הוא הדוד חיים. מותג. ראש השבט, ראש המשפחה הרחבה. חכם, ונבון ויודע כל ומפליג בסיפורים ובתיאורים על כל נושא. איש אשכולות. איש שיחה מרתק ואיש משפחה חם. הוא חלק מצמד המילים הבלתי נפרד חיים ויפה, יפה וחיים. מה שלמדנו מהם, מה שקבלנו מהם אין להסביר במילים. איש בלי גיל, אדם של נתינה. בית ספר של צניעות. יהי זכרו ברוך רון כהן פריראלסבתא דבורה וסבא צבי קראוס שאתכם הכרתי רק מסיפורים ותצלומים.אם יש גן-עדן, שבו אתם יושבים ומקבצים אליכם את ילדיכם, אם יש גן-עדן, שבו אתם נחים ביחד עם בתכם היחידה וארבעת הבנים שלכם, ומחכים בסבלנות לאחרון הילדים, הנה הגיע הרגע, ובן הזקונים שלכם, חיים, חובר ומצטרף אליכם.כבר שנים רבות שאני כאם לילדים חושבת עליכם ומודה לכם שוב ושוב על הילד, בן-הזקונים שלכם, שגידלתם וחינכתם. אני מלאת תודה והערכה על אהבת האדם שנטעתם בו, על ערכי המשפחה הנפלאים שהנחלתם לו ללא מילים, רק בהתנהגות, כפי שהוא גידל אותנו.מודה לכם על שנתתם לו להיות קליל, שובב, שמח, צוחק ומצחיק, ובמקביל אחראי, רציני, אמיץ וחכם – כל התכונות הטובות, שבזכותן בנכם הקטן חיים, גדל ובגר והיה לאבא, סבא וסבא-רבא כל כך אוהב וכל כך אהוב.אם יש גן-עדן ואתם מחכים לו שם - אנא שמרו עליו, ושמחו אותו – כפי שאנחנו, כאן למטה עשינו באהבה יותר משישים שנה. עידית ברמניס
