(19/09/1914 – 16/06/1999)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה יושקו כהןנולד: 19.9.1914נפטר: 17.6.1999 היום אנחנו מביאים למנוחת עולמים בתל שלנו את אחד ממייסדי קיבוצנו,יוסף – יושקו כהן.השנים האחרונות שברו את מעגל חייו הפעילים ומלאי המעש של יושקו. ראינו בצער איש עתיר יוזמות, שתרם כה רבות לקיבוץ , יצא מחייו המודעים ורק הטיפול המסור של בית העזר ומסירותה ללא שיעור וללא גבול של רעייתו ביילה יום יום היוו את הקשר עם הקיום.אנסה להעלות ממסכת חייו המיוחדים של אדם, אשר הכרתי מימי נעורינו בתנועה בסלובקיה וליוויתי עשרות שנים בחיי הקיבוץ, אדם שבפעילותו המיוחדת תרם לא רק לנו אלא בכל התנועה הקיבוצית, למדינת ישראל ובפרוש פעילותו זכה גם בפרסום והערכה בעולם, בחוגי המקצוע הדברת חיידקים.יושקו היה בן 10 כאשר הצטרף לשוה"צ בעיירה פרייבדזה. על אף הצלחתו בלימודיו בתיכון והתנגדות משפחתו, נטש את הלימודים ויצא בגיל 17 להכשרה של קיבוץ ב' ,שם נשא החלק הצ'כוסלובקי של קיבוצנו בגולה. בספר "שומרים תמיד" שיצא לאור בשנת 1194, תיאר יושקו על 7 עמודים את שרשרת פלוגת ההכשרה שלנו שבכולן הוא עבד: אוסטרבה, מידוב, ורקין וכו' עד לעלייתו ארצה ביולי 1933.כאן התחילה הקריירה המקצועית שלו כברזלן בבנין. מה שחשוב יותר, כדרכם של רוב הבחורים הסלובקים קשר את גורלו עם בחורה ליטאית, ביילה לחיים משותפים ארוכים ונולדו עמירם, אבישי ואסתר ובמרוצת הזמן הגיע תור הנכדים.עמירם נולד ב 1939, אך יושקו התנדב כבר ב 1941 לצבא הבריטי שנלחם בנאצים. הוא שירת חמש שנים בצבא וכחייל הבירגדה עסק בשנת 1945 גם ברכש ל"הגנה"- הברחת נשק ותחמושת להגנת היישוב. אך הדבר שהשפיע על כל דרכו בחיים התרחש בעת שירותו הצבאי במצרים: במחנה גדול הוטל עליו לרכז את הלוחמה האנטי-מלרית. ידע כזה היה בעל חשיבות מכרעת בשבילנו בעת עלייתנו להתיישבות. נזכור כי בעונות הראשונות היו לנו 42 מקרי קדחת (!). בשובו מהצבא עבד יושקו ופעל בשטחים שונים עד שנעשה תברואן.מכאן מתחיל הפרק הגדול והחשוב בחייו של יושקו. אפילו אם אתמצת הכל- מספיק אם אציין שנוסף לעבודת שטח וצבירת נסיון, למד יושקו , שיתף פעולה עם מדענים ואנשי מקצוע, נעשה רכז הוועדה הבין- קיבוצית לתברואה, כתב עשרות מאמרים והרצה אין-ספור הרצאות בכינוסים, היה לו מדור קבוע ב"הד הנעשה".ב 1973 זכה בפרס העבודה ע"ש קפלן ולהערכה רבה ולפרסום בכל המדינה. אז פנה וניתנה לו האפשרות לערוך ביקור מקצועי באירופה, גם בעזרת מילגות מן התעשייה הכימית. כעבור שנים הגיע גם לארה"ב . השיא היה מחקרו הגדול שהתפרסם בירחון מדעי אמריקאי בספטמבר 1986.קצר המצע מלהשתרע, רצינות, התמדה ופוטנציאל אישי גבוה הביאו את יושקו להערכה ולפרסום. אם הגיע למישהו תואר הכבוד "דוקטור", כפי שלא פעם נכתב לו , היה זה הקיבוצניק הצנוע, הדבק במטרה בעקשנות ובכשרון.לכל איש יש שם, יש משפחה, עבר. הוריו נספו בשואה עם אחיותיו, האח ברוך,פעיל השוה"צ, נפל כלוחם בהתקוממות הסלובקית באיזור בנסקה ביסטירצה.יושקו היה איש משפחה, איש קיבוץ מושרש, איכפתניק במלוא המובן המלא של המילה.נזכור אותו לא בשנות מחלתו, אלא כל דרכו ומעשיו. יחד עם ביילה, שסעדה אותו בשנים הקשות, עם בניו ומשפחותיהם נרכין ראש באבל בעת פרידה. יצחק פטישמתוך מדורו הקבוע של יושקו ב"הד הנעשה". (יוני 1999).רשימה זו מוקדשת לכל החברים בעיקר חברות שנאבקו במשך הלילה עם יתוש אחד או שניים "ניצחו" אותם בעזרת כריות או מטאטא.כמה דוגמאות של שאלות:א. השעה 6:00 בבוקר- לקראתי הולכת חברה- אין לי שם, אין בוקר טוב- יש שאלה והערה: אוף היתושים האלה- אתה מפטם אותם?ב.פגישה שניה- התקלות עם חבר צעיר , שוב אין לי שם אין בוקר טוב- אין כלום יש שאלה שוב: היתושים הורגים אותי- אי אפשר לשבת בשקט לארוחת ארבע על המרפסת.לידיעתכם לא הבטחתי שלא יהיו יתושים- היתה פשלה אי שם בתכנון וביצוע המלחמה נגד יתושים בתחילת הקיץ. איש לא דאג לניקוי תעלות ניקוז בעוד מועד- כולן היו סתומות מלאות זחלי יתושים באין זרימה חופשית של המים.הבעיה השניה איש אינו מאתר מקורות דגירה כך שיוכל להנחות את המרססים ולחסל את הכמות האדירה של זחלי היתושים...... אשר לגל הזבובים (גם תוצרת שלנו) הצלחנו להתגבר, למרות שחלונותפתוחים – מבנה המטבח וחדר האוכל פרוצים לכל רוח, החל מזבוב וגומר בכלבים- פלא שיש לא מעט זבובים?...חדר האוכל הוא בן 25 - מה השמחה?מבנה זה הפך למשהו שלא רצינו בו,זוללים את האוכל ובורחים ...