(11/01/1938 – 06/06/1991)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה רן דוכס נולד: 11.1.1938 נפטר: 6.6.1991 רן נולד ובלבו מום קשה ביותר. כילד בחברת הילדים הוגבל ולא השתתף בספורט וטיולים, ריקודים והפגנות ואפילו לא ב"משחקים על הדשא הגדול", שהיו מרכז חיי הקיבוץ של אז. הגבלות אלו בודדו אותו מחברת הילדים ומציאות קשה זו הביאה אותו לפתח דמיון עשיר.גם לצבא לא גוייס רן וניצל שנים אלו להרחבת השכלתו- בהתחלה בהתכתבות ואחר כך לימודי אלקטרוניקה בטכניון. במקביל עבד ככורך ספרי הילדים והיה מראשוני מפעילי סניף "דואר כפר מסריק" שדרכו פיתח קשרי מכתבים עם ידידים בעולם כולו.בעקבות לימודיו עסק רן בתיקוני מקלטי הרדיו והיה אחראי על מכונת הקולנוע היא ה"סינמה" של הקיבוץ.הקמת סילורה הביאה למהפך בחייו של הקיבוץ ובחייו של רן.כאיש מקצוע באלקטרוניקה הוא נסע לפינלנד, השתלם בהרכבת הטליוזיות, עסק בתכנון קו הייצור, בפיקוח על המוצר הסופי ופיתוח השירות. היה חבר בההלת המפעל ודאג להקמת דור של אנשי טלויזיה בתנועה הקיבוצית.עשור שלם כונה רן בהומור "דוכס הטלויזיות".תוך כדי שיווק הטלויזיות שלווה בהדרכה , תיקון וייעוץ ברחבי הארץ וביחוד בקיבוצים הכיר רן, עשרות חברים וטיפח קשרים מקצועיים ואישיים, דבר שמילא אותו סיפוק וחדוות יצירה.בשנתו ה -40 פגש רן את שולה שבאה מקיבוץ חצרים, שנה לאחר חתונתם נולדה אורית. פרק חדש מלא אור נוסף לחייו של רן. אהבת האשה, הורות לבת, ודאגה למשפחה השלימו את מה שחסר בחייו.עם אורית היה מטפח דגים וציפורים, מגדל תולעי משי, אוסף בולים, פותר תשבצים ומספר סיפורים יפים כסיפורים שסיפר לנו בימי ילדותנו.בשנים האחרונות הורע מצב בריאותו של רן אך הוא השתדל להשתתף באירועי הקיבוץ כשהוא זוכה לטיפול מסור של שולה והמשפחה הענפה .בין אישפוז לאישפוז המשיך לטפח ולהעשיר את אורית ובחגים וארועים ולהשתתף בצמיחתה, אך לא זכה להגיע ל"בת המצווה" שלה .קצובת חייו תמה. קשה היה להשלים עם גזילת מתנת החיים להם זכה דווקא בתקופה המאושרת בחייו.עם שולה ואורית מנדוק והמשפחה הגדולה נזכור תמיד את רן שלנו. חברי קבוצתו כבר כמעט שנה ורן איננו. אתה חסר לנו רן. חסר הידע שלך על המתרחש בעולם, ידע שצברת ע"י קריאה , טלויזיה, טיולים שהספקת לעשות בעולם הגדול וקשרי בולאות שיצרת. חסרה לנו ההתמצאות שלך בארץ, השליטה במפת ישראל- איפה נמצא כל מקום, הכרות שצברת בזכות נסיעות של אלפי קילומטרים ברחבי הארץ בימיך הטובים כאחראי שירות בסילורה. חסר לנו הידע המקצועי שלך,הדיאגנוזה המיידית של כל תקלה בכשירי החשמל, ופתרון לבעיות שעושה הטלויזיה או הרדיו. חסר גם הידע הכללי שיכולת תמיד לתרום בשיחות בתחום הבולים והתשבצים וגם בתחום הרפואה (ופה דוקא מתוך התנסות אישית כואבת). והכי אתה חסר לנו רן במפגשים המשפחתיים: את שהכרת את כל המשפחה הרחבה וידעת בדיוק את הקשרים בין כל מרכיביה-מי נשוי למי, מי התחתן, מי נולד ועוד. "שר החוץ" המשפחתי קראנו לך- אחראי על קשרי החוץ, על ההזמנות למסיבות וארועים, על ארגון הנסיעות והביקורים אצל כל חלקי המשפחה בכל הארץ. אתה חסר לנו גם במפגשים המשפחתיים השבועיים- בנינוחות , בשקט שלך וככה סתם לשבת בכייף ולרכל ביחד ו"לנהל" את הקיבוץ בארוחות הארבע המסורתיות. אתה חסר במיוחד למשפחתך הקרובה הקטנה. צלע מרכזית במשולש שלה נעקרה והשתיים הנותרות ממשיכות בדרך- בשקט, בצניעות תוך השלמה עם הגורל הקר, אך כואבות ומתגעגעות מאד. אתה חסר לנו רן, נשארו רק התמונות, האלבומים המשפחתיים והרבה והרבה זכרונות איתך ברגעי חיים יפים ומלאים. המשפחה.
