(05/04/1954 – 22/12/2009)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה אסנת דוכס נולדה: 5.4.1954 נפטרה: 22.12.2009   אסנת הגיעה אלינו כחברה- האישה של גדעון.כלכך מתאימה, הנערה האולטימטיבית - יפה עם צמה בלונדינית עבות וארוכה.קיבוצניקית בנשמתה, נעימה, נבונה וחכמה. עבדה בתנועה ושם מתמצאת ושולטת במתרחש, מגלה ענין ואחריות וזוכה להערכה רבה.  יצרה קשרים אישיים עם אנשים מרכזיים בתנועה שליוו והפכו לידידי המשפחה במשך שנים רבות.עם הזמן נחשפנו גם לשפע הכשרונות של אסנת שהבולט בהם הוא יכולת היצירה הגרפית- מפליאה ..לעצב ולעטר ברכות, פלקטים למסיבות בקיבוץ ובמשפחה עם מתנות מקוריות פרי ידיה הברוכותיותר מאוחר הכרנו גם את יכולת הארגון והיזמה כמחנכת ומארגנת מבצעים בבית הספר וחברת הילדים אתם עבדה כמחנכת.אסנת וגדעון זוג מתאים כלכך שותפות של ערכים, שטחי התענינות , חריצות ומעורבות בתחומים רבים.מקימים משפחה , הילדים נולדים בקצב מבורך וההורים מסורים ומשקיעים בגידול הגן המשפחתי , עם המון אהבה ונתינה (כאילו ידעת אסנת שהזמן קצר...)והשתילים הרכים גדלים וצומחים והופכים ל 4  בנים מרשימים, חמודים, נעימים חרוצים ונבונים ומקובלים בכל סביבה- ואת הרי ידעת תמיד שיש להם את זה.בזכות ההורות היפה והדוגמא האישית הם קלטו המון ויודעים להפוך זאת לערכים וכוחות שכולנו מאמינים שיעזרו להם בהמשך הדרך למרות חסרונך הכואב  כלכך...  אסנת אהובתנוהנה החורף אך הגיע,הספקת לטעום מעט מההדרים ומהתותים להריח את הנרקיסים, ולהנות משלל גווני הכלניות, שקישטו את סלון ביתך בשבועיים האחרונים.דוכסית שלי, עבורי את מלכה אמיתית, ת הגיבורה שלי.שמחה ואני ליוונו אותך ואת גדעון לאורך כל ימי מחלתך הקשים והארוכים.נפעמים אנו מהאצילות ,השלווה, הצניעות האופטימיות ובעיקר מתעצומות הנפש שלך.קיבלת את מר גורלך בהשלמה, ויצאת למלחמה נחושה, איתנה, ומחוזקת ע"י גדעון במטרה אחת, ללא כל אופציה אחרת, לנצח! תמיד מצאנו אותך שקטה ואופטימית , מצניעה ומסתירה את הכאב, לא רוצה להכביד, להטריד להפריע ויותר מכל לא רוצה חלילה לעורר רחמים. גיבורה שלנו , רוצים אנו לומר לך שלא הפסדת במערכה. כבת של פרטיזן ולוחמת בנאצים, כאשת לוחם, כאם עבריה של חיילים וכאחות של לוחם עלית על כולם. נלחמת עד טיפת דמך האחרונה, לא ויתרת עד נשימתך האחרונה. המלחמה תמה כי פשוט נגמרה לך התחמושת.נשארת זקופת קומה,אצילה וגאה אוהבת ואהובה. מוקפת ועטופה בבעלך היקר והמסור ובבניך האוהבים המדהימים שהיו לצידך, בהם היתה גאוותך והם היו כל עולמך.רצה הגורל האכזר ולא תזכי השנה לראות את הרקפות שאהבת – נוף דליה מולדתך, או את פריחת השקדיה...לכל כך הרבה דברים לא תזכי בחורף הזה ולעולם...                                        ואתם יקרים שלנו: אבא יצחק, גדעון, גלעד,נועם, נדב ויותם:                                                                                                                אוהבים מחבקים אתכם בחום, אתכם ובשבילכם לתמיד.                                                                  (מתוך ההספד על הקבר) שמחה ואורית.