(09/01/1912 – 20/05/1975)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה נפתלי דגנינולד: 9.1.1912 נפטר: 20.5.1975 אנו מביאים היום למנוחת עולמים את חברנו נפתלי שאמנם הסתלק בטרם עת,אולם הספיק בחייו הנפתלים לצעוד בדרך ארוכה של צעיר בן העם היהודי אשר בחר בדרך ההגשמה החלוצית וקיבוצית ושמר לה אמונים עד יומו האחרון.נפתלי נולד בורשה לפני 63 שנים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לקובנה. שם קיבל את חינוכו העברי הראשון בגמנסיה "תרבות". בגיל 15 עלה ארצה עם כל משפחתו שהשתקעה בחיפה. כאן סיים את בית הספר העממי ועם פתיחת בית הספר למלאכות שליד הטכניון נכנס בו ולמד את מקצוע המסגרות. עם סיום בית הספר עבד בתחנת החשמל של חברת חשמל בנהריים. שם נפצע קשה והחלים אחרי תקופה ממושכת.נפתלי היה בין מייסדי קן השומר הצעיר בחיפה. היה חבר פעיל בקן והיה הרוח החיה בהרבה מפעלים שהקן בחיפה יזם. ההכרות הראשונה של נפתלי עם קיבוצנו החלה למעשה בתקופת היותנו בבת-גלים, כאשר נפתלי יחד עם קבוצת חניכים מקן חיפה היו בגאים בלילות שבתלהשתתף בשמחתו של הקיבוץ. באותה תקופה קשר קשרי ידידות עם כמה מחברי הקיבוץ.מאוחר יותר הצטרף נפתלי לגרעין שהקים את קיבוץ תל-עמל, כיום ניר דוד. השתתף בהקמת חומה ומגדל והיה בין מייסדי הקיבוץ.כעבור מספר שנים עזב את הקיבוץ ונשלח ע"י סולל-בונה יחד עם עוד בעלי מקצוע מהארץ לעבוד בעיר עבדאן אשר בפרס. בחזרו ארצה לא יכול היה להסתגל לחיי העיר והצטרף לכפר מסריק שעם כמה מחבריו קשר קשרי ידידות מאז תקופת בת גלים.עם הצטרפותו לקיבוצנו הוטל עליו תפקיד אחראי של הדרכת קיבוצים צעירים בנגב במקצוע המכונאות. נפתלי עבד זמן קצר במסגריה ושוב הוטל עליו התפקיד של הרצת מכון התערובת של מילובר. נפתלי היה האחראי לאחזקת המכון ומילא את התפקיד בהצלחה ובמסירות.בשנים האחרונות פקדה את נפתלי מחלה קשה. כוחותיו הפיזיים החלו נסוגים, אולם רוחו לא נשברה ובמשך כל השנים הקשות שעברו עליו לא עזבה אותו רוח ההומור האופיינית והוא שמר על זקיפות קומה אנושית עד ימיו האחרונים.נפתלי הגיע אלינו כבודד ובמשך תקופה ארוכה הרגשנו שהבדידות מעיקה עליו. שמחנו לראות שלאחר שנשא את ריבה הצליח להקים בית חם ומאושר.ואכן כאשר הגיעו לנפתלי ימי מכאוב וסבל- היתה לו משענת נאמנה שהקלה עליו בסבלו. היחס החם והמסור הקלו בודאי על נפתלי ברגעים הקשים של מאבק על חייו., אולם נבצר היה מידי אדם להושיעו. כל המאמצים לרפאו עלו בתוהו והמחלה הכריעה את חייו.אנו נזכור את נפתלי כאיש ישר ועמלני שמילא את תפקידיו בצנעה, כטיפוס של חלוץ שהיה מוכן לקבל על עצמו את כל צווי הדור וכאדם נעים הליכות המסור למשפחתו ולקיבוצו שהעניק להם כמיטב יכולתו מחום ליבו ומכישוריו הרבים. יהי זכרו ברוך יצחק דקל.נפתלי שליהכרתיו כאדם צנוע ואוהב, אשר כינס תחת כנפיו באהבתו הרבה את כל הסובב אותו. ובמסירותו הרבה לילדיו אשר לא ידעה גבולות . כבעל טוב ואהוב אשר דאג לכל במסירות רבה, שידע ליצור קשר משפחתי הדוק סביבו בעצה טובה וענינית.בהומור הדק המיוחד לו ידע לכבוש את כל הבא איתו במגע ולפתור בעיות שניצבו בדרכו, בקלותמפתיעה.ראיתיו כאדם בעל הגינות חברתית גבוהה שידע להלך בקומה זקופה וליצור קשר ושפה גם עם צעירים.נפתלי היה איש תרבות, יודע ואוהב את המוסיקה הקלסית. אהבת המולדת ליוותה אותו תמיד בידיעת הארץ, ולכן נקרא בפי רבים נפתלי "כל הארץ".גם בימיו האחרונים והמרים בעת חוליו ידע להפיג סביבו את המתח באימרות ההומור, שנאמרו תמיד במקום הנכון והעלו חיוך על פני הסובבים.ועל כן כולם אהבוהו. ריבה
