(08/02/1917 – 23/02/1999)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה צבי בנקונולד: 8.2.1917נפטר: 23.2.1999 צבי בנקו נולד בעיר רגין שברומניה .לפני שבועיים מלאו לו 82 שנה.בצעירותו , עבד עמו בחור אחר ששמו היה צבי, על מנת למנוע בלבול בין שניהם , צבי שלנו החליט כי יקראו לו בנקו- ומאז הוא נשא שם זה, כי כך הכירוהו.כשרונותיו הטכניים וההנדסיים באו ליד ביטוי כבר בגיל צעיר- וכך הגיע ללימודים בפוליטכניון בארץ מולדתו ואפילו לצ'כיה הגיע.עם פרוץ מלחמת העולם השניה נאלץ לקטוע את לימדיו , ובמשפחה הוחלט כי בנקו יעלה לארץ ישראל. בנמל קוסטאנצה שעל שפת הים השחור עלה לאניה שהיתה אמורה להביאו ארצה,בדרך בלתי לגאלית, שכן הבריטים סגרו את שערי העלייה. המסע היה מייגע וארך חודשיים וחצי תלאות אין ספור: ציפייה בנמלי בולגריה, שריפה באוניה, עליה על שרטון בחופי טורקיה ותיקון החור שנפער בתחתית האוניה. לאחר שהאוניה עברה את מיצר הדרדנלים היא נתפסה בידי הבריטים.המעפילים הובאו לנמל חיפה ומשם הסיעו אותם למחנה המעצר בעתלית במשך ששת חודשי שהותו של בנקו במקום, התארגנו במחנה ללימודים (בעיקר לימוד השפה העברית), חוגי ספורט (במיוחד כדורעף) ועוד. בנקו סיפר לנכדתו, עמית, בעת שכתבה את עבודת השורשים של המשפחה: "במחנה התאפשרו ביקורים מבחוץ. חבר טוב שלי מקיבוץ עברון הביא לי בגדים כי הבגדים שבהם התהלכתי היו סמרטוטים. אחרי חצי שנה השתחררנו ויחד עם כמה חברים שהשתייכו לגרעין הטרסילוואני, עמם עשיתי את כל הדרך עד אז, הגעתי באותו יום לקיבוץ- אז משמר זבולון בקריית חיים. חברי הגרעין שבאו לפנינו קיבלו אותנו בשמחה גדולה".הקיבוץ היה זקוק לאנשים כמו בנקו. האמירה השגורה אז "בראש וראשונה ידיים" לא היתה בשבילו מליצה. בכלל בנקו לא היה איש מליצות ומלל, ובכל אשר עשה הפעיל את ידיו הזריזות יחד עם הראש החושב, המתכנן כל פרט, המוצא פתרון לשורה ארוכה של בעיות סבוכות. יוזמה וייעול היו לחם חוקו: שאף לשלמות ללא דופי, ולא נרגע עד השגתה. לגבי בנקו מותר לנו לשנות במקצת את אמירתו של חנינא בן דוסא מתקופת המשנה שאמר בין השאר: כל מי שמעשיו מרובין מחכמתו- חכמתו מתקיימת". על בנקו ניתן לומר "מעשיו מרובין מחכמתו, מעשיו וחכמתו מתקיימים".בנקו תרם את תרומתו הייחודית בשורה של ענפים שבהם הטביע את חותמו ובהם העמיד תלמידים הרבה: בבית החרושת "אסקר", בנהגות, במסגריה ובמוסך,בריכוז המים בסילורה, בדוקרט באריזית. גם כאשר עלה משקלה של החומרנות, בנקו נשאר מצניע לכת ומסתפק במועט,תוך שהעדיף להקדיש את מעט הזמן הפנוי שלו להעמקות בספרות מקצועית.כל מי שהיה לו שיג ושיח עם בנקו זוכר בוודאי את חוש ההומור שלו ואת דבריו שלא אחת היו מלווים בקריצה. היה לו מבט מפוכח על חולשות אנוש שלא היה בו כדי להעיב על אהבתו לזולת ועל הכבוד שהוא רחש לצורת החיים שבה בחר לחיות. טוב ליבו ונכונותו לעזור לזולת בכל עת היו לשם דבר. בנקו היה איש משפחה חם ואוהב. נשא לאשה את מלכה, לאחר בואה מגן שמואל לכפר מסריק, כחברת ההשלמה הגרמנית. גאים בבנותיהם מרים ונורית, ולאחר נישואיהן- של מרים ליואב ושל נורית לנפתלי- גדולה היתה השמחה עם הולדתם של מרב, עופר,שרון ועמית, עדי אסף ויובל. סבא בנקו הרעיף אהבה רבה על נכדיו, ועלה השיבו לו באהבתם כל אחד בדרכו.בנקו נעקר מתוך משפחה אוהבת, נאמר למלכה למרים לנורית ולמשפחותיהן:קיבוצנו כולו משתתף בכאבכם וביגונכם הכבד.בנקו יחסר עד מאד לכולנו. נזכור אותו כחבר, כאדם מיוחד בנופו האנושי של קיבוצנו. אברי פישר.לסבא שלנולא כך רצה סבא לסיים את חייו. השנה האחרונה הייתה בשבילו קשה וכואבת.בדבריו הוא חזר ואמר כי חשוב לו מאד לשרת את עצמו ולא להיות תלוי באחרים. שלושת החודשים האחרונים בהם יכול היה לנסוע בקלנוע, לטפל בו כמו באוטו, לסתובב בקיבוץ, לבקר חברים ולאכול בחדר האוכל באופן עצמאי, גרמו לו שימחה רבה.בחודש האחרון מצבו הדרדר, הוא שהה בבית עזר תחת הטיפול המסור והטוב של הצוות הרפואי והצוות הסיעודי וסיים את חייו בביתו הקיבוצי כשהוא מוקף במשפחתו האוהבת.אנו רוצות לזכור את סבא במשך 81 מתוך 82 שנות חייו בהן היה בריא, שמח בחלקו ומתפקד.אנו זוכרות את סבא שאהב תמיד לעשות חוכמות אם זה ע"י עשיית להטוטים של הוצאת ניירות מהאף או מהאוזן ואם בבדיחות על המצב של הקיבוץ או של המשפחה.אנו נזכרים בסבא הנערץ ע"י הנכדים שאוהבים לשחק איתו, כאשר הוא מסכים להשתתף בכל תעלול ומסכים לכל דבר שהנכדים רוצים לעשות איתו ובו.סבא אהב נושאים טכניים וכשצריך לבנות נדנדה או אוטו לנכדים, אין טוב ממנו לתכנן ולבנות מבנה יציב וחזק שמחזיק מעמד שנים רבות.אנו זוכרים את הסיפורים שתמיד אהב לספר על הילדות בבית אבא שהיה בעל יערות, את הסיפורים מתקופת הקמת הקיבוץ, מכון המים ומבילוי עם נורית בשדות על הג'יפ כשבמסגרת הסיבוב למכון המים עוברים דרך מטע האפרסקים ואוכלים אפרסק טרי ונוצץ מהטל.לאחר מכן סיפורים מדוקרט, קניית המכונות הראשונות בהם בתמונות רואים תמיד את בנקה מדריך ודואג להכנסת המכונות למקומם הסופי.סבא אהב לנצל את הידע הטכני שלו עד תום, הוא תכנן והמציא מתקני עזרשהקלו על הייצור בסילורה ואחר כך באריזית מתקנים העובדים עד היום.סבא היה בייבי סיטר אידיאלי למשפחה. תמיד מוכן לסייע ולעזור תוך ביטול הרצון העצמי שלו, סבא אהב לעזור לאנשים וראה בזה דבר מובן מאליו.סבא וסבתא חיו חיים טובים ביחד. סבא היה קשור לסבתא וסמך עליה בכל.כך נזכור אותך – סבא לתמיד.
