(09/09/1912 – 22/04/1994)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה אסתרק'ה (אסתר) ריז'ובנולדה: 9.9.1912נפטרה: 22.4.1994 לאסתרקה אחותנו היפה והיקרהעם עלותי ארצה לפני 60 שנה פגשתיך צעירה תוססת ויפה.שנינו זכינו להיות שותפים לדור החלוצים שבנה את קיבוץ צ'כו ליטא בראשיתו ואת המדינה שבדרך. היו אלה שנות חיינו היפות.לנוף הירוק העוטף את ביתנו הקיבוצי תרמת רבות ממרצך ומכשרונותיך הרבים.את חיוכך הלבבי הכובש איש לא יוכל לשכוח.חיי הקיבוץ היו תמיד נר לרגליך.אמונתך באדם ובחברה הקיבוצית הינו המסר היקר ביותר שאת מותירה לנו.אני נפרד ממך אסתרקה היפה והנעימה –נוחי באדמה הזאת שכה אהבת. רפאל בן-זאב.אסתרקה נולדה בעיר ריטובה בת אמצעית למשפחה עם שלושה ילדים.המצב הכלכלי הביא אותה בגיל 14 לעזוב את הבית לעיר אחרת, מנסה לעבוד ולהתפרנס.כבר אז השתייכה לקן השומר הצעיר.ב 1932 עלתה ארצה בעליה בלתי לגאלית, והשתייכה לקבוצת המייסדים שהקימו את קיבוץ צ'כו-ליטא בבת גלים.תולדות קיבוצנו הם תולדות חייה של אסתר. פיסת היסטוריה אישית המשובצת במפעל הציוני. דמות של חלוצה אמיתית הצטיירה כלוחמת חרוצה, דוגלת בעובדה פיזית קשה ומוכנה לתרום ולהתגייס לכל אתגר.לעיתים מילאה את החלטות הקיבוץ, למדה ועבדה בבישול, בשתלנות בנוי ולעיתים החליטה באופן עצמאי על דרכה ועבדה בביח"ר למרצפות בניגוד להחלטה.אסתרקה שתלה בתקופת חומה ומגדל בשטחי החולות את עצי האיקליפטוס ואת שדרות הפיקוסים והיתה מביאה מים בחביות מהבאר כדי שהשתילים הרכים לא יתייבשו.בהמשך עבדה בגן הירק ובמטבח. אחרי העבודה התמסרה לתחביב – איסוף ספרים ובכך הניחה יסוד צנוע לספריה של הקיבוץ. פעם בה רצון עז למלא את החסר בלימודים שנמנעו ממנה והיא התמסרה לקריאת ספרים. הספריה הלכה וגדלה בעבודה מאומצת והיא משמשת אותנו עד היום.אסתרקה רצתה תמיד להיות בין הראשונים בכל מבצע ודגלה בעבודה מאומצת ובהתנדבות מעבר לה. בעיות בריאות שגרמו לה להוריד את הקצב גרמו לה למשבר קשה. היא נאלצה להשלים עם הירידה בפרודוקטיביות וללמוד תפירה.עם יסוד סילורה עברה לעבוד במפעל והמשיכה לעבוד בו עשרות שנים.מעולם לא נתנה אסתרקה לבעיות הבריאות או למותו של שלמה בעלה להעיב על שמחת החיים ועל האופטימיות שאיפיינה אותה. באופן טבעי הכירה במגבלותיה וקיבלה בהבנה גם את הזקנה. אך לא ויתרה על מעורבות פעילה בחיי הקיבוץ והמשיכה להתנדב ולתרום. כך לקחה על עצמה להסדיר את ענין הצילומים ופעלה לשביעות רצונם של כל החברים ויצרה קשר עם כל שכבות הגיל.נזכור כולנו איך בגיל 80 במקום לקבל מתנה לנוח על זרי הדפנה חיפשה איך לעשות מעשה: "רציתי לעשות משהו למען הקיבוץ" אמרה והתלבשה על העציצים שבעיגול הסלטים בחדר האוכל.שמרה על עירנות, אהבה להנות מהצגות תיאטרון ומכל אירוע תרבותי. קשר מיוחד יצרה עם בני משפחתה וביתה היה בית שני לנכדיה והם החזירו לה אהבה.נאספנו כאן ליד קברך, אסתרקה, ציבור של חברים ובני משפחה לטמון אותך בין רגבי אדמתנו. .היום את נאספת אל הזכרונות.ואנו נפרדים מחלוצה אמיתית שנשאה במשא חיי הבית הזה והשאירה בו את חותמה. שלום ומנוחה לעפרך נכתב ע"י אליהו לפי תולדות חייה שנכתבו ע"י אריה הללי.
