(24/06/1953 – 04/10/1993)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה אבל רוזנגרטןנולד: 24.6.1953נפטר: 4.10.1993 אבללא תהיה זו רוח מהים הנושבת בערב סתיו של אוקטוברלא היא תחריש את ליבנו ולא תנחםלא החצב הפורח באין סוף של לבןיסנוור את העיניים מלאות הדמעות,לא תכול השמיים, השמש, והחלל שהשארת,לא הם יתנו לנו, מוכירך, את התשובה לכל השאלות. אין זאת ולא כלום לעומת השתיקה הכואבתוהעצב האילם הצועק מתוכנו. לחברות וליחסים שנוצרו איתך, תוך עמל היום יום אין תשובה בשירים,אין תאור בצבעים אין הסבר במילים- יש רק זכרון שנחרט בליבנו כולנו אנשי היום-יום, שהיית ותמיד תשאר אדם אהוב, ללא דופי ויותר מהכל חבר ! זוכרים אותך תמיד – עובדי מילובר.אבל היה בן למשפחה שהיגרה מליטא לאורוגוואי והיה הצעיר בין שני הבנים.דרכו בחייו הקצרים לא היתה קלה והוא עבר כמה טרגדיות.בגיל צעיר התייתם מאמו שחלתה במחלה אנושה, וסעד אותה עד יומה האחרון.הוא טיפל גם באביו שהיה רתוק למיטתו וסבתו.אבל נשאר לבדו בתקופה שבה כל נער צריך משענת ותמיכה של משפחה ובית חם.תמיד ידעתי שיש לי קרובים בארץ רחוקה, עד שיום אחד הגיעו ... זוג צעיר ותוסס ומכאן נקשרו בינינו יחסים קרובים וחמים.המשפחה השתקעה בנצרת והתחילו לבנות את חייהם ולהקים את ביתם. נולדו כרמי ואיילת.אבל עבד בתעשיות הרכב בנצרת והתקדם יפה בעבודה ורכש אמול וידידים וזכה גם בפרס העובד המצטיין – דבר שהיה גאה בו מאד.הקשר נמשך וטבעי היה הדבר כשרצו להחליף צורת חיים, מצאו את דרכם לכפר-מסריק.אבל שאיבד את משפחתו הקרובה בגיל צעיר –בנה את ביתו ואת קינו הקטן, וייחס חשיבות מרובה למסגרת זו.אבל היה אדם חם, אוהב וטוב לב, היה משפחתי בצורה קיצונית, וידע לשמור על קשרים חמים וטובים עם קרובים רחוקים.העיסוק בקשרי המשפחה ובתולדותיה העסיק אותו מאד והוא גם ידע לשמור על הקשרים האלה בחיים. היה נכון תמיד לעזרה, בלי חשבון, והיה נוסע לבקר קרובים חולים ותומך ועוזר בלב שלם ובאהבה.בקיבוץ היה כתובת לאנשים בודדים וקשישים שנזקקו לעזרה. תמיד בחפץ לב ותמיד בלי חשבונות.אהבנו אותך אבל, על טוב לבך על זריזות כפיך וכשרונותיך.אין ניחומים למשפחה הפגועה, לילדים, לפנינה לאיציק ולכולנו.אגיד לכם רק זאת: היה לכם אבא נהדר, שאהב אתכם ללא גבול ובאהבתו זו נשרף. אתם יכולים לזכור אותו בגאווה.לכל אדם ישנה פינה קטנה, בה הוא שומר את הדברים היקרים לו, שמלווים אותו עד יומו האחרון. היום נוסף אצלי לפינה זיכרון יקר ואהוב שאנצור אותו לתמיד. אבל נאהב אותך ונזכור אותך. ישי שמאלי המשפחה
