(18/07/1908 – 10/04/1984)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה משה נוינולד: 18.7.1908נפטר: 10.4.1984משה אחיראשון היית בין עשרת האחים שנולדו להורים שלנו ז"ל. היתה זו עשיריה סגורה ומאוזנת, שחיה את חייה הפנימיים בבית חד-משפחתי עם חצר סגורה, ושם עוצב האופי – אולי קצת מיוחד- שמאחד את כולנו והיה לגורם מלכד עד עצם היום הזה.והנה עכשיו נפרץ המעגל ואנחנו מפוזרים על פני כל הארץ. האם נוכל לגייס את הכוחות הנחוצים ולשמור גם הלאה על יחד והמיוחד?היית לא רק בכור האחים, עוד יותר מזה היית הבחיר. התכונות השכליות שבהם חוננת הפכו אותך עוד עם שחר ילדותנו לאורים ותומים של המשפחה. כל שאלה, בעיקר בשטח תופעות או מדעי הטבע, פנינו אליך, ותמיד זכינו להסבר ותשובה מלאה ומספקת.מאגר ידע בלתי נדלה שאיש לא ידע מתי והיכן רכשת. פתחת לפנינו את סודות היקום ונפלאותיו, כאשר בעודינו ילדים, בערבים , בחצר ביתנו הסגורה ומבודדת מן העולם החיצון המסובב אותנו מקרוב, עיננו נשואות אל על. בידך פרושה מפת השמים. עקבנו אחרי הסברים שלך על מסילות הכוכבים למיניהם, ואנחנו כאילו נותקנו מן המציאות הארצית ומרחפים במרחבים של היקום.ההערכה אליך חרגה מן החוג המצומצם של המשפחה. עד מהרה כל הפוגשים אותך או באים במגע איתך מגלים ומכירים את התכונות השכליות שהיו הרבה מעל לממוצע המקובל. רבים ניסו להפעיל את יכולתך זו בשטח הציבורי וההוראה אבל בלי הצלחה יתירה.מוכן היית בכל עת ליעץ ולענות על שאלות, אבל לא להפוך את ניצול הידע שלך למקצוע.לצערנו הרב, הגורל לא תמיד האיר לך פנים. בשלב מסוים כאשר הזדמנה לך האפשרות להתקשר אל עבודה, שבה יכולת לנצל ולהפעיל את כשרונותיך בשטח המתמטיקה, השיגה אותך המחלה, שמאז לא הרפתה ממך וקבעה את צורת חייך לשנים הבאות. לקית בהתקף לב. באין ברירה, השלמת עם הפגם בגופך אך כוחך איתן וממשיך, ואולי ביתר שאת, להתעמק בספרים הרבים שמילאו את ספריתך. כאשר פגע בך שיתוק חלקי לא נכנעת. בעזרתה של ציפורה ז"ל , רעיתך הבלתי נשכחת, הצלחת להשתקם ומלאת את בתי הילדים בצעצועים הנפלאים. כל הילדים שפגשנו בשבילי הקיבוץ בעת טיולנו היומיומיים ידעו שאתה זה שמכין להם את האוצרות האלה. מקרוב ומרחוק באו והשתאו על הפלא שהתרחש לנגד עיניהם. וכל זה ברוח טובה והומור שלא עזב אותך והיה לשם דבר.כוס התרעלה התמלאה עם הילקח ממך לפתע משענתך הגדולה והעיקרית ציפורה ז"ל. פגוע קשה אבל תוך מאבק עילאי נגד אכזריות הגורל עשית מעל ומעבר המצופה והאפשרי וקיימת סדר חיים במסגרת המגבלות שהיית נתון בהם.הפעם היית זקוק לטיפול מירבי וצמוד. מוסדות הקיבוץ העניקו לך את מיטב העזרה והסעד. אבל עיקר העול והדאגה נפל בחלקה של בתך חוה, שבהתמסרות אין קץ ממש נקרעה בין חובותיה למשפחה ובין מסירות ודאגה לך, הצליחה להעניק יחד עם שני הנכדים החמודים כמה וכמה שעות אושר ונחת עד ימיך האחרונים.עד שבא בוקר אחד, התקף לב נוסף גאל אותך מיסוריך הממושכים, ואותנו השאיר מיותמים ואבלים. יחזקאל איש אשכולותמשה היה איש הספר –ואיש המחשבה המקורית, המקיפה. יש אנשים משכילים הלומדים ללא לאות- עד יום מותם. אך מעטים הם אלה, אשר כל קריאה מציגה להם סימני שאלה, מעוררת בהם את המחשבה הביקרותית, דוחפת אותם לחקר המוסכמות.היה פעם מושג מקובל – "הומניסט" בהיסטוריה של ראשית העת החדשה: אדם שידעתו מקיפה, אינה סגורה בשדה התעניינות מוגדרת אחת, היו אלה לרוב פילוסופים, או שוחרי המדע המתפתח והאוגר עובדות חדשות, שמרחיב את אוצר המידע ומציג שאלות שנויות במחלוקת. מאז שהכרתי את משה שהצטרף בגיל הבוגרים שלנו לשומר הצעיר בסלובקיה- שבתה אותי לא רק למדנותו, אלא אותה שאיפה לדרוש במופלא ממנו, לא להסתפק בתשובות שטחיות. כל שיחה אתו – נהיה דיאלוג מתמשך ורצוף, על אף הפסקות שהזמן גרמן- היה תענוג אינטלקטואלי, אתגר ידענו כי כוחו איננו דווקא בביצוע המעשי ושאיפתו ליסודי, לשלם, הוא הוא המכשול בפני הביצוע המהיר והמיידי. אך היקף התענינותו, שליטתו בתחומים כה שונים, בסוגי דעת ומדע כה רבים- היתה לעיתים מדהימה.והיה לו חוש הומור דק ונפלא. תשובתו המפורסמת (חלק מהפולקלור של קיבוצנו) לשואל הרשלני "יש לך שעון?"(במקום מה השעה?) – "יש לי" – בלי לענות לשאלה שלא נשאל- היא רק ניצוץ קטן מאוצר היהלומים של ההומור הנבון והמיוחד של משה.והיה בו תום וטוהר של אידאליסט, המגשים את רעיונותיו- חלוציות, קיבוץ, עבודה גופנית, מתנדב לצבא הבריטי בזמן המלחמה- אוהב אדם, קשור בכל נימי נפשו לחברה הקיבוצית שלנו.ואף על פי כן: חוזר אני לקו המנחה העיקרי- צמאונו לדעת, רב-גווניותו בשטחי התעניינותו, חייו הרוחניים, העשירים- שבלעדיהם אין בכלל לתאר את משה, ולהעלות את זכרו.היה איש אשכולות, איש קיבוץ חבר נאמן לדרך ולמחשבה.כך אזכור אותו תמיד. יצחק פטיש
