דף הנצחה למרר אהרון ז”ל

(27/05/1913 – 26/06/1983)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה אהרון מררנולד: 27.5.1913 נפטר: 27.6.1983 אהרון יקר!עומד אני פה לפני קברך כדי לומר דברי פרידה אחרונים ולהביע בשם חבריך ומשפחתך, את הצער הגדול על הסתלקותך מקרבנו.לא זכית למתת חסד הלכת מאתנו כאשר גופך כאוב ומיוסר מהמחלה הממושכת שחלית בה, והוציאה אותך ממסלול החיים עוד לפני שהמוות סיים את יסוריך.ליוינו בחרדה את כל התקופה האחרונה הקשה והמרה בחייך, כשעמדנו מחוסרי אונים יחד עם המטפלים בך להצילך מהגורל המר.בשלב ראשון נצנצה תקוה. כמה מאושר היית כשחזרת אלינו מהניתוח המסוכן,במחשבה שתוכל להמשיך אתנו בחיים ובעבודה. חזרת לשיחת הקיבוץ ואפילו התבטאת בטעם ובהגיון לסעיפים שנראו לך קרובים וחשובים.אך מה רחוקה התקופה בה עמדת במרכז חייו של הקיבוץ. בעבודה- תחילה בבנין ובנמל, אחר כך כנהג משאית שהובילה חומרי בנין- בדרכים מסוכנות בחצותך כפרים ערביים.מאז עלייתך בשנה הראשונה לקיום קיבוצנו ב 1933 – הצטיינת לא רק כעובד מסור, אלא גם כפעיל במערכת העבודה וגם בחיי התרבות. קולך הערב- הבס המוכר נשמע בכל חג ובכל אירוע במקהלה ובשירה בציבור.לא תישכח התנדבותך לבריגדה העברית בצבא הבריטי, בה שימשת כנהג צבאי- כך שיכולת לפעול בהצלת שארית הפליטה ובדרכי העלייה מאירופה ההרוסה. בשובך מהבריגדה הצטרפת לעובדי הפלחה הראשונים. אחר כך גם מילאת תפקיד מנהלי היית החרושת נעמן.תחנתך האחרונה בעבודה היתה בהנהלת החשבונות כשחידשת ידיעותיך ובקיאותך מאז שלמדת בימי הנעורים בבית הספר למסחר בעירך טרנצ'ין.ייסדת משפחה יפה כשרעייתך רחל דואגת ומבססת את חיי המשפחה. היית איש עקרונות, לפעמים נוקשות מעל המקובל. לא נרתעת מלהגיד את האמת, ללא משוא פנים, שלא כל כך הנעימו לשמוע, ומי שלא הכיר אותך מקרוב נדמה היה שדבריך והתבטאויותיך מחוספסות למדי, אך בנפשך פנימה ידעת להתרגש, להזיל דמעה, לחוש עם הזולת בשמחתו ובצערו, מה שלא פעם ביטאת על דפי הד הנעשה – עיתוננו הפנימי.מותה הפתאומי של רעייתך הנאמנה והמסורה רחל היכה את כל המשפחה בהלם, ומאסון זה לא הצלחת להתאושש, כי מאז בא השינוי הגדול באורח חייך.אך את מכאוביך ובדידותך נשאת בלבך מבלי להטריד אחרים, והשתדלת כלפי חוץ להמשיך כקודם.אנו זוכרים את ראשית דרכך בטרנצ'ין, העיר הקסומה לרגלי ההר והנהר הרחב. בנהר זה למדת לשחות, ואף להאבק בזרם האדיר. היית איש השומר הצעיר. ביתך שלא שפע רווחה ביחס ליהודים העשירים שבעיר, הפך להיות שומרי ופתוח בזכות אמך שאירחה את החלוצים שבהכשרה בלבביות.כך סללת את דרכך להכשרה, לעלייה ולקיבוץ, בה הלכו גם אחיך ואחותך.נזכור אותך מאז- את דמותך-לא שנות הסבל והירידה, אלא את אהרון מרר המוצק, החסון והפעיל.                                                                       יהי זכרך ברוך.                                                                                          גובי. לדמותו להכיר את אהרון מרר צעיר ומוצק, פעיל ונמרץ..אנו חברה רב גילית ומתחדשת תדיר בהצטרפות חברים חדשים. ילדים גדולים ולחברים רבים קשה כבר להכיר את שכבת המייסדים.בוודאי אין כל פלא כי הקשיש הנראה בדרכי הקיבוץ איננו מזכיר דבר לחלק של האוכלוסיה שלא הכיר אותו כאשר היה במיטב עלומיו.אהרון כמו ירד מדרך המלך, עדיין הגיע בקושי לחדר האוכל, אך עוד זמן רב לפני שהועבר לבית החולים, פסק והוגבל לחדרו.אך הבא להזכיר את אהרון מרר, חייב להעלות דמות בסיסית בקיבוצנו, איש ישר דרך שמילא את כל חובתיו הקיבוציים, תרם מכוחו ויכולתו בשטחים רבים- אפילו בלהקה הדרמטית המפורסמת שלנו.בהיסטוריה "העתיקה" שלנו בבת-גלים היה זה אהרון אשר קם ביושרו ובנאמנותו וניפץ קשר של חותרים נגד הקיבוץ ונגד הציונות, אנשי "הפרקציה" הקומוניסטית אשר הקימו תא מחתרתי וזרעו פירוד ומשבר אמון בדרכנו הציונית וההתישבותית.היה זה אותו אהרון אשר שנים לאחר מכן התנדב לבריגדה והשתלב בפעולות ההצלה והעליה באירופה.אותו אהרון – שהיה כאן בכפר מסריק לרכז עניני העבודה, למנהל ייצור ב"נעמן" – והוסיף לשיר במקהלה ולהשמיע את דעותיו בשיחות הקיבוץ.הולך לו חבר קשיש כאליו בשולי הדרכים- ואם מוגבל הוא או נכה- מעורר רחמים וצער.כיצד נגלה דרכו עתירת המעש לאורך שנות חיי הקיבוץ.האם רק בבואנו להפרד ממנו- נוכל לספר תרומתו ופעלו בבנין קיבוצנו?                                                                                               יצחק פטיש. 

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן