(01/02/1913 – 29/01/1995)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה רבקה מוסקוביץ (מוריל)נולדה: 1.2.1913נפטרה 29.1.1995 נאספים אנו כאן ליד הקבר הפתוח להשמיע דברי פרידה אחרונים מרבקה. בגיל 83 הלכה רבקה לעולמה ובזה תמה מסכת חיים שהחלה בבוסק שבלטביה.רבקה בגיל שנתיים גורשה עם הוריה ואחיותיה לשטחה של רוסיה. המשפחה עברה טלטולים רבים, סבלה מרעב, ומקשיי פרנסה. אמה נפטרה משחפת בהיות רבקה בת -9.זו היתה טראומה קשה למשפחה, האב עבד מבוקר עד ערב וחיפש פרנסות מזדמנות כדי להשיג מזון לבנותיו.העוני בבית היה בלתי נסבל אך המצב השתפר כאשר אחיו של האב החלו לשלוח חבילות מזון לבנותיו.רבקה למדה בבית ספר רוסי ושם סבלה מהשפלות ומכות בגלל יהדותה.בשנת 1920 החליט האב לעזוב את רוסיה ולחזור לעיר הולדתו בלטביה. כאן החלה מערכת נדודים ארוכה שכללה הליכה בלילה, והסתתרות ביום בנקיקים ובתעלות מפחד השודדים. גם כשהגיעו לעיר סבלו מרעב ומתנאים קשים, ושוב השתפר המצב כאשר הקרובים מארה"ב שלחו חבילות הצלה.בעיר הולדתה למדה רבקה בבית ספר עברי, שם למדה עברית ואנגלית. מגיל צעיר חלמה רבקה לעלות ארצה , ואכן בגיל 12 הצטרפה אל קבוצת בנות בשוה"צ.בשנת 1929, חרף התנגדות האב, ברחה רבקה מהבית, ועברה לגור בהכשרה. במשך שנתיים עבדה בחווה חקלאית בעבודה מפרכת מעלות השחר ועד חושך. בשלב מסוים הפכה להיות המבשלת של ההכשרה, וזכתה לשבחים רבים על כך. בשנת 1932 עלתה רבקה לארץ לאחר שזכתה בסרטפיקט. דרכם הראשונה של העולים היתה לפתח-תקוה שבה ישבו חברים מליטא, קיבוץ א', לאחר זמן עברה יחד עם חנה יעקובי ומרים קישוני    לבת-גלים לקיבוץ ג', שם שהו הבנות עד שהתאספה קבוצה גדולה של חברים מליטא וצ'כיה והם ייסדו את קיבוץ צ'כו-ליטא.ב 1935 עבר הקיבוץ לקרית-חיים ונקרא שם "משמר זבולון". רבקה אהבה את הקיבוץ ואת העבודה הקשה.ב-1940 עברו לנקודת הקבע בכפר מסריק. רבקה עבדה 4 שנים בבית החרושת של מולר בכפר-אתא, העבודה היתה קשה והנסיעות בדרכים היו מסוכנות. שנים עבדה רבקה במטבח, בבתי ילדי, במחסן הבגדים של הילדים עד שנפגעה בריאותה.בגיל מאוחר נישאה רבקה לישראל וגידלה בקיבוץ את בתו עירית. כולנו הכרנו בקיבוץ את רבקה;  דמות לא פשוטה לעיתים נרגנת, איכפתית מאד לנעשה סביבה וטובת לב. כשקוראים ושומעים את תולדות חיה ניתן להבין את רבקה, כפי שהכרנו אותה.בסוף ימיה נחלשה, אך ניסתה לתפקד ולשמור על אי-תלות.נפרדים אנו היום מרבקה מוריל ויודעים שכפר מסריק בלעדיה לא יהיה הקיבוץ אותו הקימה עם דור המייסדים.תנחומינו לבני משפחתה, שלום ומנוחה לעפרה.                                                            כתב אליהו עלפי קורות חיים שכתבו ע"י אריה הללי