דף הנצחה ללהב הגר ז”ל

(27/07/1918 – 25/07/2013)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה הגר להבנולדה:27.7.1918נפטרה: 25.7.2013פרידה לאין-קץ(לזכרה של "אימי המאמצת/מאומצת)הן היו שתי אלמנות מתבגרות, שכנות- של שנים ונוצר הקשר, נוצר חיבור.לפני 26 שנים הלכה אמי שרה ז"ל, לעולמה, ונשארה הגר.  לי כבר לא היו הורים,ילדיה של הגר עזבו מזמן את הקיבוץ. התפתח קשר חדש, חלופי. הפכנו למעין משפחה- הגר גיורא ואני. הקשר התהדק, נוצרו קשרים בינינו לבין ילדי משפחתה מחד, ובינה לבין ילדנו, מאידך.והקשר נמשך – 26 שנים... במשך שנים רבות נהנינו בכל ערב שבת מעוגות מעשה ידיה, שאפתה במיוחד לכבודנו, משיחה נעימה ומעניינית על ספר שקראה או על קונצרט ששמעה ומעוד הרבה הרבה רגעים ושעות של יחד שחווינו במחיצתה של אישה מיוחדת זו.אישה שהסתפקה במועט, שנהנתה מפרח בגינה ומטיול בטבע, מבעלי- חיים ומכל הדברים הקטנים שעושים את החיים יפים.היא נולדה כאגנס (אגי) סטאמרי בעיר דברצן שבהונגריה, בת יחידה להוריה המתבגרים. אביה היה מנהל מחלקה בכלבו גדול והמשפחה חיתה ברווחה כלכלית. בהונגריה של אותם ימים, היהודים נחלקו לשני "זרמים" – חרדים וחילונים עם זיקה מועטה ליהדות. משפחתה של אגי השתייכה לזרם החילוני . בילדותה למדה נגינה על פסנתר והמשיכה בכך שנים ארוכות. התייתמה מאימה לפני המלחמה. נישאה אימה בגיל צעיר מאד וילדה את בתה אסתר. במלחמת העולם השנייה , בשנת 1942 נלקח בעלה, דניאל לנג למחנה עבודה גרמני. ב-1944 נלקחו אביה, בתה הפעוטה והיא למחנה עבודה בוינה. התנאים במחנה היו קשים. אביה לא החזיק מעמד ונפטר שם.ב-1945 , עם סיום המלחמה שוחררה ושבה, בכוחות עצמה עם ילדתה, הביתה לדברצן. שם נודע לה שעקבות בעלה נעלמו.היא החליטה לעזוב ולהתחיל חיים חדשים באמריקה, אך הגורל זימן לה עתיד שונה. באותם ימים הגיע שליח מהארץ, יעקב רבין, בן דוד של בעלה, שנשלח לאסוף ניצולי שואה באירופה ולהעלותם לארץ. הוא שיכנע אותה לבוא עימו לישראל, ולחיות בקיבוץ כפר-מסריק,ביתו –קיבוצוכך הגיעה לקיבוץ. אלמנה צעירה עם בת קטנה בת שש. כשהגיעה לקיבוץ הורו לה לעברת את שמה. מאז נקראה בפי כל – הגר.בחייה החדשים ועם זהות חדשה פגשה הגר את דב להב הצ'כי, מותיקי הקיבוץ,ונולדו להם שני ילדים – דרורה ודני (על שם בעלה הראשון).הגר על אף שהיתה אינדיבידואליסית, כהצהרתה, היתה אהודה על כל חברי הקיבוץ, נעימה ועדינה ללא טינה וריב. כולם העריכו וכיבדו אותה.בימי חייה עבדה במיגוון מקומות עבודה – סרגה סוודרים ואפודות במכונה לכל חברי הקיבוץ. עבדה עם סמי דוקטורס ז"ל בייצור כלי קרמיקה, השתלבה בסילורה, והיתה בין עובדי אריזית. עד..שכלו כוחותיה. בגיל מופלג התוודעה אל המחשב וגלשה בו בהנאה, אך יותר מכל נהתה משעות ארוכות של האזנה למוסיקה קלאסית והערוץ המועדףעליה בטלביזיה היה מצו- ערוץ הקונצרטים.בערוב שנותיה היתה בבית-עזר, שם זכתה לטיפול מסור והמון אהבה מצד הצוות. בשלוש שנותיה האחרונות נקשרה נפשה בנפש שרה פולק, "המטפלת" שלה כפי שכונתה בפיה. נרקם קשר חזק שחרג מגבולות קשר כזה. יומיים לפני שמלאו לה תשעים וחמש היא נפרדה מהעולם שבעת שנים וחיים.כשם שחייתה בענווה גדולה כך נפרד מעולם ומיקיריה.נזכרו אותך אגי...ונתגעגע...                                                                                      חוה גירש

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן