(10/10/1908 – 18/04/1982)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה אסתר לביאנולדה: 10:0:1908נפטרה:18.4.1982 אסתר יקירתי,נגמר הסבל שלך- הסתיימו חייך עשירי המאויים והתוכן. לא אנבור בארכיון לחפש פרקי-מעש, לא אקרא היום את מאמריך ב"הד הנעשה" או בספר הקיבוץ, דברים שנאמרו בתבונה, בטעם וברגש עמוק וחם.ההתרגשות שלך מכל דבר הקורה בחיינו- משמחות ומצער –היו מיוחדות במינן.את היית שותפה בכל נימי נפשך לעובר בחיי ידידך וקרובייך. ידעת להקשיב, ליעץ, לחפש פתרונות לבעיות ואם צריך היה, גם להתרוצץ ולטרוח למען הזולת. והרי היית מטופלת לא פעם בסבך של בעיות אישיות –משפחתיות. הטיפול בהורים בלבד היה גוזל ממך כוח רב ובסבלנות עמדת בזה ככל שיכולת – עד הסוף.השכול פגע בך כמה וכמה פעמים. על שכול ואבל אין מתגברים- מפנימים את הכאב עמוק פנימה בלב, והכאב צורב כל החיים. את נשאת את הכאב הזה מאז האסונות שפקדו אותך.יקירתי העדינה והטובה, קם דור חדש שבקושי מכיר אותך. יודעים: זאת אסתר מוותיקות הקיבוץ... אמא של...סבתא של... מי מהדור הזה יודע שאישה חלשה זו היא חזקה מאד. היא אבן יסוד של כל הבנין הזה שבנינו כאן, אחד ממייסדיו של ביתנו.היית אישיות מרכזית בכל תחומי חיינו. אישיותך היתה רבגונית. לא השטח החברתי בלבד בלט בפעלך. גם בתחום הרעיוני והכלכלי היית ערה. היית בעלת הכרה, ידעת תמיד להתבטא בכל דיון רעיוני-פוליטי ואף להיות פעילה.היה לך ידע וענין רב בשאלות משק וכלכלה-במשך כל השנים. היית גזברית,מנהלת חשבונות וחברה בוועדות המשק.עוד ידובר ויסופר בך כהנה וכהנה. אני נוגעת פה במקצת הדברים. כי קשה לסכם חיים עשירים כחייך במצב של התרגשות הפרידה. קשה להפרד מאדם קרוב ולהנתק לתמיד. הרי זה חמישים שנה הלכנו שלובים באותה דרך ומושרשים באותו הבית היקר.הנה נוסף עוד קבר על-יד כל היקרים לכולנו הנחים פה לידך, אסתר.ומסביב שוב מתאבלים- חגי משפחתו, רוני ומשפחתה, האחים והאחיות וכל המשפחה הרחבה, ואנו חבריך הנאמנים הנפרדים ממך- נזכור אותך באהבה. מאשה פטישאסתר – אבן גזית בקיבוץיובל שנות קיומו של הקיבוץ הם יובל שנות חייה בקיבוץ.אסתר היא העולה הראשונה בקיבוץ, השומר הצעיר ב' מצ'כוסלובקיה.מניחה יסודות לקיבוץ בכל דרך נדודיו, מפתח תקווה דרך בת גלים, קרית חיים עד כפר-מסריק.קווי אופי , תכונותיה התרומיות – הזדהות מלאה עם החברה הקיבוצית. דאגה לכלל ולזולת, פעילות וחריצות – אלה מלווים אותה מראשית ימיה ועד יום מותה. הרקע שלה, מביתה – מולדתה חינוך יהודי,מסורת יהודית , חזון ציוני, והגשמה בקיבוץ. אחד העקרונות החשובים ששמש נר לרגליה הוא הגשמה חלוצית ודוגמא אישית במשך 50 שנות חייה בקיבוץ. לא התפנקה בבחירת סוגי העבודה והתפקידים שהטילו עליה. היא קבלה את הדין לשמש כגזברית הקיבוץ בימי מצוקה ולפני זה שמשה כמרכזת המפעל התעשייתי הראשון שלנו "גיזה" מפעל לאריגת יד בשותפות עם קיבוץ יגור ומפעל זה פירנס חברות בעבודה פרודוקטיבית במקום עבודת משק בית בחיפה.גם כשלא היתה בתפקיד שמשה לעזר, עידוד וייעוץ לחברים הזקוקים לזה.השכלתה, וידיעותיה בהנהלת חשבונות סייעו לה במשך פעילותה המשקית בקיבוץ ובעבודתה. כמנהלת חשבונות באסקר שנים מספר , בין תפקיד לתפקיד היא מתגייסת לעבודה בחדר אוכל, מעלה את רמת התפקיד של אם הבית – ויוצרת דפוסים בארגון, לעבודה לסדר ונקיון. ובשנותיה האחרונות חוזרת לעבוד בחדר אוכל ומסדרת את פינת הלחם באותה דבקות כפי שעשתה כל עבודה, ולא ראתה בזה פחיתות כבוד.הודות לנכונותה, שיקול דעתה ולכושר ניתוחה, נתנו אנו הותיקים משקל רב לדעותיה ולחוות דעתה על בעיות חברתיות ואישיות בקיבוץ, להופעותיה בשיחת הקיבוץ כשהיו נדירות.נתנה תשומת לב רבה למשפחתה הענפה, מתמסרת כדרכה ללא גבול – היא טיפלה בדאגה עד יומה האחרון ב 4 דורות מהסבא והסבתא עד ללילך ויתר ונכדיה שיבדלו לחיים.בשנותיה האחרונות כשרבו אסונות משפחתיים, החמירה בריאותה. פונה אסתר לארכיון ופועלת גם כאן באותה המסירות והחריצות. בעבודה זו היא מחפשת כל רסיס זכרון מכל תקופות חיינו ודואגת לשמור כל פרט אישי וקיבוצי. מאושרת להראות ולהציג את ממצאיה לכל המעונין....לנו לחברות היא שמשה דוגמא מוחשית לעקרון השויון בין חבר לחברה וזה נתן להגשמה בחיי היום יום. עם אסתר היו לי הקשרים הראשונים החמים בתחום החינוך.חגי, בתור אחד הבנים הראשונים בקיבוצנו, היווה את החוליה המקשרת ביני לבין אסתר וראובן ז"ל. הודות לאמנותה העמוקה והנבונה בדרכו של החינוך המשותף, עודדה אותי בעבודתי בשטח זה. כולנו היינו מחוסרי נסיון, אם בתור אם או מטפלת, אבל בה מצאתי מילה טובה הערכה והתחשבות. גיששנו אז באפלה בטיפול וחינוך התינוקות הראשונים, בנתקנו אותם מההורים, שהיו ידועים במינוח מזרח אירופי כהורים חמים ודאגנים ליוצאי חלציהם. והנה אסתר בשיקול דעתה והרגשתה הכנה והעמוקה ליסודות חיינו קיבלה את הניתוק הזה באמונה ללא סייג.נשמר בזכרוני מכתב ששלחה לי ממלון טשרנובסקי בו שהתה בעניני גזברות הקיבוץ , כשהתפנתה לרגעים: " ברכה יקירתי , אני אמא של פעוט קטן, עוזבת את ילדי היקר מכל, עוסקת בעניני הכלל ולבי רגוע, מוחי שקט ובטוח ביודעי שהוא נמצא בידיים נאמנות ומסורות וטוב לו. היש דבר כזה בעולם?"דמויות כמו אסתר עלינו לחרוט על לוח לבנו ולשמור אותה היטב בספר חיינו, כפי שהיא היתה מסבירה לחברים בארכיון- אין הווה בלי עבר והעתיד בנוי על תשתית ההווה והעבר. מתוך לדמותה שכתבו ארוך וברכה.
