(29/02/1912 – 11/10/1977)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה חנוך לאוכהיימרנולד: 29.2.1912נפטר: 11.10.1977 אבני דרךחנוך נולד כבן יחיד למשפחה יהודית מתבוללת, בעיר מנהיים –גרמניה. שם גם השלים את לימודיו התיכוניים.עוד בצעירותו עסק בהצטיינות בענפי ספורט שונים. עם עליית הנאצים לשלטון הצטרף ל"החלוץ" ויצא להכשרה קצרה.עלה ארצה ב1936 והצטרף לקיבוץ "השדה" (הקיבוץ המאוחד בראשון לציון). עבד בעמק בית שאן (חומה ומגדל)- בשנת 1937: היה הם בין ראשוני הנהגים בקואופרטיב בית שאן.סמוך לזמן זה עבד גם בגדר תיל בצפון הארץ (טגרד) והשתתף בהקמת נקודות התיישבות של "חומה ומגדל". יותר מאוחר התגייס לנוטרות והיה שומר שדות. היה חבר ב"הגנה" והשתתף במלחמת השחרור וכחייל צה"ל במלחמת סיני.בשנת 1950 – שנת הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר לכפר מסריק.בתחילה עבד בפלחה ואחר כך עבר לנהגות, עד שהתקף הלב הראשון אילצו להפסיק את עבודתו זו ולעבור לעבוד מעבר לכביש ב"סונול" ומאוחר יותר ב"פז".ב 3 השנים האחרונות עבד בסילורה.עשרות שנים חי אתנו את חיי הקיבוץ בעבודה, בשיחה בהופעתו בקרב המשפחה,החברה, שכנינו בימים טובים כבימים קשים- בגיוס, בשמירה, בשיבוץ- בכל החובות שהתרגלנו אליהם.עם רעיתו יהודית גידל את בניו לקיבוץ, זכה להצטרפותם כחברים שמח בשמחת בנין משפחותיהם ובהולדת הנכדים.כאשר לראשונה מעד, רבים נדהמו: איש כזה חזק, ספורטאי, בריא! אך הלב – הלב לא התחשב בסמלי המוצקות החיצוניים. הלב הזהיר- לאט לך. וחנוך אמנם- השלים עם המציאות החדשה- אך את אורח חייו הספורטיבי, הטוב, לא ישנה. המשיך לעבוד ואחרי העבודה , שחה, עבד בגינה ונהנה מזיו משפחתו המסתעפת- הנכדים החביבים שהיו קשורים כל כך עם הסבא.אך אזהרות נוספות באו וחנוך נאלץ לנוח יותר- ושוב, בלי לוותר על העבודה, על השחיה היומיומית, על זקיפות קומתו. ואתה רואה את האיש יומיום בחדר האוכל , על אופניו, עם משפחתו בטיול ברגל בשיחה- ואינך מעלה על דעתך מה רופפים חוטי חייו.שלושים ימים חלפו מאז הניח את המעדר- עצם את עיניו לנצח. החלטתם השקטה והנחרצת של בני הזוג לפני שנים- התבצעה. זו הפעם הראשונה אצלנו שחברים לא הסתפקו בהרהור על ציווי גופתם למדע- בבאו העת- אלא פעלו.ובמועד שיבוא- נביא את חנוך ז"ל אל מנוחתו האחרונה בתל שלנו. יצחק פטיש
