(04/04/1914 – 02/01/1987)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה שלמה טלנולד: 14.4.1914 נפטר: 2.1.1987 לזכרו בשבועות האחרונים בפגישותינו על המדרכה, בחדר אוכל, אתה עונה לשאלותי "מה המרגש?" "טוב , לא רע", ואני מרגיש שהטון שלך מינורי.והנה ביום שישי בצהריים מתתפרסמת הידיעה ששלמה איננו – התמוטט בבית הקברות בבית זרע במסגרת ביקור משפחתי.שלמה, איך נעקרת מאיתנו בחטף, מבלי לרמוז על כך שאתה מתכוון לעזבנו לנפשנו ומבלי להפרד מאיתנו, זו עובדה בלתי נתפסת, אבל אלה הם החיים וקשה לנו להשלים עם מכות הגורל.שלמה נולד ב 1914 בקיברטי, עיירה גדולה בעלת אוכלוסיה יהודית מכובדת שעל גבול ליטא-גרמניה. כמו בכל עיירות ליטא שיהודים רבים חיו בהן, שלטו בן חינוך ותרבות עברית. גם שלמה קיבל חינוכו העברי בקיברטי ואחר כך בקובנה רבתי. בעברו לקובנה הוא ממשיך בפעילותו התנועתית ומצטרף להנהגה הראשית.שלמה ממניחי היסוד של קיבץ ליטא ב'. יודעי דבר מספרים ששלמה היה הנציג מצד הכלה "בשידוך" שבין הליטאים והצ'כים שהובאו ע"י מאיר יערי בביקורו בליטא.הוא עלה ארצה ב-1933 ומצטרף כמובן לקיבוץ השומר הצעיר צ'כו ליטא בבת-גלים. כידוע בדברי ימי הקיבוץ הצעיר, השידוך לא עלה יפה בחודשים בראשונים ורק בהשתתפות מנהיגי הקבה"א הושלט שלום-בית בין החתן והכלה והכל בא על מקומו.פה מופיע שלמה לראשונה כאחת הדמויות המרכזיות הנותנות יד להקלת המועקה שבין הפלגים: מי כמוהו ידע להעריך את חשיבותו של המיזוג הליטאי-צ'כי ואת תרומת שני הצדדים להנחת יסודות בריאים ליחידה קיבוצית הנושאת את עצמה. בשעות משבר אלו התגלה שלמה בתבונתו הרבה ובכושר ניתוחו ההגיוני.תוך זמן קצר הוא הופך לפועל בנין ולסבל בעל כתפיים רחבות בנמל חיפה.אין מפריע לו לשאת על שכמו את עול מצוות הקיבוץ בהקמתו בקריית חיים ובהתיישבותו בעמק זבולון הצפוני. מועמדותו לתפקידי-פנים, כמו מזכיר, מרכז ועדות וכדומה מתקבלת כטבעית ומובנת מאליה והענותו והתמסרותו לתפקידים היתה לשם דבר.דרכינו היו צמודות ומשולבות בהתישבות בשנים הראשונות ולאחר מכן בעבודה משותפת באסקר והכל תוך הבנה מלאה ובשיתוף פעול מירבי.באישיותו התמזגו החכמה השרשית של יהדות ליטא וההשכלה הכללית של יהודי הספוג ספרות עברית, יידיש וגרמנית. אלה יחד נתנו לו את היסודות לאופקים רחבים,ולפוסק בהלכות חברה שמצא את דרך ההגשמה המקובלת על "שומרי החומות" ואנשי הפרגמטיות גם יחד. כך היה כשעמדו בפני בעיות חברה סבוכות, גיבוש פוליטי בימי משברים ,ובפני הכרעות גורליות לקיבוץ ולפרטים. חיכינו למוצא פיו ולהערכתו תמיד היה משקל יתר. שלמה תרם גם את תרומתו במערכת המשקית בבית, בקיבוץ הארצי ובמילואות.על אף כל זאת הצטיין שלמה בצניעותו והיה נחבא אל הכלים. אנו לא נשכח את דמותו המיוחדת הן כפי שהשתקפה בעבר והן בשנותיו האחרונות עת ידע מצוקה וחולי.לאביבה, הגר ומשפחתה, לשרק'ה ומשפחתה- אנו אתכם בכאבכם ובצערכם. ארוך . שלמה, תפקידים בחוץ ובקיבוץ ..שלמה לא נדחף לתפקידים. אפשר להגיד שהקיבוץ דחף ותבע ממנו ליטול תפקידים מרכזיים, כדי שיעזור להתמודד ולהתוות כיוון לפתרון בעיות קשות. שלמה נדרש פעמים אין-ספור למלא תפקיד של מזכיר, כי הוא ברוב חכמתו ידע לנווט בכל המצבים את עיניניו של הקיבוץ. לא אחת השתתף שלמה בויכוחים מרים על עקרונות, אך בדרך כלל בסופו של דיון נתקבלה דעתו המנומקת וההגיונית. עיניים חכמות היו לשלמה ובחיוך "ממזרי" ידע להתעלות מעל הקטנות ולמצוא את שביל הזהב בין גישות ודעות שונות. שלמה מילא תפקידים מרכזיים נוספים. פעמים רבות ערך את עתון הקיבוץ. הוא היה כותב טזיסים לבירורים פוליטיים וחברתיים. הוא ריכז עניני עבודה וגם מילא תפקיש של מרכז המשק. שלמה הטביע חותמו ברוב שטחי חיינו. אין זה מקרה ששלמה סיכם בכשרון רב בספר הקיבוץ את חצי היובל שלנו, אין זה גם מקרה שדווקא שלמה כתב את מגילת היסוד לכפר מסריק... ושלמה סיכם את מצב הקיבוץ בראיון בשנות השמונים-"... בסך הכל באופן הדרגתי הקיבוץ מתפתח ומתרחב ול סוטה ביסודותיו החשובים ביותר. ביסוד הקיבוץ מושתת על הבסיס של שיתוף ושיוויון. אין בו עשירים ועניים. לא מדובר בזה שחברים רכשו ציוד זה או אחר. בסופו של דבר כולם שווים. גם אם יש למישהו מקור מבחוץ, אין הדבר נותן את אותותיו בחיי הקיבוץ. אין זה מפר את האיזון כך שאין לי סיבה להיות מיואש. אפשר אפילו לסכם שהמציאות עברה על הציפיות מעל ומעבר. לא שיערתי שמספרית כה נגדל . בעבר בקושי עברנו את מספר 100 החברים. ומי חשב על ממדים כאלה של פיתוח התעשיה והחקלאות.כל זה מפתיע לטובה, וכל זה נעשה בידי הבנים, על אף שרבים ייאשו אותנו ועזבו, אך נשאר גרעין בריא שנושא על כתפיו את המשימות..." מתוך ראיון שערך עימו אריה הללי. אבינו מלכנו!נדמה לי אבא יקר שלי שאני יושבת כמו בכל יום שני בשבוע וכותבת אליך את מכתבי השבועי שכה ציפית לו, אך לא אבי: הפעם זה מכתב אחרון , מכתב פרידה אליך,מכתב מלב דואב ובוכה שמסרב להאמין שבחטף אין אונים כזה עזבת אותנו ואנחנו כל כךאוהבים אותך, דואגים לבריאותך וסוגדים לדמותך הנערצת.הרי זה רק אתמול היה שלבשת בגדי חג, לבך רנן משמחה ופניך קרנו מאושר ובאת אלינו ובילית איתנו את ארבעת החודשים הנפלאים והיפים שידעת בשנים האחרונות.סקרנותך לחבוק עולם הולידה את כל הטיולים והבילויים אותם הצלחנו להעניק לך טרם הותרת אותנו יתומים וחסרים את דמותך הנפלאה. בילית בחיק משפחה אוהבת שנכדיך הם מקור גאוותך ואושרך. ידענו והערצנו כל חלקה טובה בה נחנת, טוב ליבך וחכמתך, דאגתך ויותר מכל השקט המופלא והנפלא שלך שקט רוגע הנושא בחובו עולם ומלואו . דרכו של קיבוץ ובפעליו הצלחות ואכזבות, בנין הארץ, מפלגה ופעילות עניפה בקיבוץ. ועל כל זאתיעידו חבריך, מפעליך ובעיקר כתביך שהותרת לנו למזכרת זהב...לבך נשבר עם לכתה של אמא, קשורים הייתם בחבלי אהבה והערצה איש לרעהו ולא ידעתם פרידה מהי.היום נפגשים אתם שוב והפעם לנצח...אוהבים אותך ונשארים איתכם לעד.. מעריצים- המרטיבים קבריכם בדמעותיהם ונשמתם. שלך ולנצח הגר בתך האוהבת
