(13/01/1913 – 28/08/1987)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה יצחק הדרנולד: 13.1.1913נפטר: 18.8.1987 עומד אני כאן עצוב ליד קברו של חברנו יצחק היקר.חולפים נגד עיני זכרונות של יצחק , בהיותו חבר השומר הצעיר, ומאז שהצטרף לקיבוצנו.יצחק נולד בשנת 1913 בעיר טרצ'ין שבצ'כוסלובקיה. בעיר הזאת התקיימה הכשרה לחלוצים רבים, כהכנה לעליה ארצה. ריכוזי החלוצים בהכשרה בעיר, הוסיפו רבות לחיים התוססים היהודיים ולפעולה ציונות עניפה, מהאוירה הזאת הושפע חברנו יצחק הדר. יצחק היה נער חסון,ידוע כספורטאי אמיץ ונועז וגם כתלמיד מצטיין ומבריק במדעים הריאליים, ובעיקר במתמטיקה ובפיזיקה. בידע זה השתמש גם בהיותו חבר קיבוץ . בגמר הבגרות מתלבט יצחק, כמו רבים מאיתנו, האם להמשיך בלימודים אקדמיים או להגשים ועלות ארצה. אחרי לבטים רבים מחליט לדחות את עליתו ארצה. יצחק גוייס לצבא הצ'כי לשלוש שנים ומגיע לדרגת קצונה. עם שיחרורו מהבא, הואיל והיתה הפסקת עליה, הוא נרשם לפקולטה לרפואה ובה למד כשנתיים. עם פלישת הגרמנים לצ'כיה בשנת 1939 מחפש יצחק דרך להמלט מציפורני הכיבוש הנאצי. בדרך לא דרך מגיע בעזרת התנועה, עד נמל ברומניה, ושם עולה על אנית מעפילים רעועה ושמה "הילדה". אחרי תלאות של שלושה חודשים בים הפתוח בדוחק וברעב, מגיעה האניה לחופי הארץ. הבריטים לוכדים את המעפילים ומעבירים אותם למחנה מעצר בעתלית. בתום חצי שנה שוחררו המעפילים ויצחק מגיע לקיבוצנו. יצחק חי איתנו מאז שנת 1940, הקים משפחה מאושרת עם ארבעה ילדים.יצחק נחשב כעובד מסור ומחונן בחוש טכני ועיוני. הוא מצטרף לעובדי אסקר, רוכש ידע רב בתעשיית הצבעים וברבות הימים היה למנהל הייצור במפעל. גם בחקלאות נתן חלקו בענף הדייג, כשהענף היה בשיא פריחתו.יצחק היה גם פעיל בתחום הבטחוני, כקצין לשעבר. הוא נשלח בשנת 1948 יחד עם עוד חברים כתגבורת לרמות נפתלי הנצורה.יצחק היה פעיל בועדות רבות שמר על עקרונות שיתוף ושיוויון, לפעמים באופן נוקשה מעל המקובל. הוא השתתף בלהקה הדרמטית של הקיבוץ. בשנת 1966 זכה להשתתף בהצגה יחד עם בנו הלל.ב-22 באוגוסט 1968, שבועיים לאחר נישואיו של בנו הלל, מתקבלת הידיעה המרה והקשה על נפילתו של הבן האהוב והנערץ על המשפחה ועל הקיבוץ. מותו הטרגי של הלל מכה אותנו בהלם. הבית שממנו בקעו קולות שמחה ואשר נדם לפתע והתעטף בתוגה.האסון הזה פגע קשות פיזית ונפשית ביצחק, שממנו לא התאושש עד יומו האחרון.בריאותו של יצחק התחילה להדרדר מיום ליום. יצחק אפילו בימיו הקשים כשבריאותו רופפת, המשיך את עבודתו בסילורה בשארית כוחותיו. בשנה האחרונה זכה יצחק בטיפול המסור של העובדים בבית העזר עד יומו האחרון.נזכור את יצחק מתקופת הפעילות התוססת בקיבוץ בהיותו במלוא אונו וכישוריו. יהי זכרו ברוך. גובי.אבא!אתה יודע כשהחיים והחיוניות נמשכים, קל לי יותר לדבר בלשון עבר, אך שכשמכה בי החידלון הזה, הסופיות הזו, הצער לא נותן,מנוח וכעס כאויב אצור בתוכי על הסוף המר שאחז בך וקטל כל מה שהיית אתה.נותרת אדם סובל, מדוכא, שניטלה ממנו בהירות המחשבה, כושר הדיבור וההקשבה, הפעילות ושמחת החיים.זכרונותי שזורים כחוט השני בך ובהלל ואני כ"כ כואבת אתכם. תמיד הסתכלת בו בגאווה, אם כששיחקתם יחד בלהקה, אם כשהיה מניע את גופו הנהדר בריקוד סוער או כשהיה מסמר המסיבה.לא אשכח איך תמיד קישטת את תערוכות סוף נושא או סוף השנה של אמא בפלקטים נהדרים שציירת. איך עזרת לה בהעמדת הצגה או שיר. תמיד עבדת בדיוק כזה ובשאיפה לשלמות שכ"כ שאפיינו אותך. לאורך כל הדרך ניסיתי תמיד לענות על ציפיותך. תמיד ידעת שאפשר יותר טוב ולא ויתרת. ללא לאות היית יושב לצידי בשיעורי הבית, בנגינה או בלימוד והסבר דברים שרצית להקנות לי.זכרונות ילדותי הרחוקה, נעורי ובגרותי קשורים קשר אמיץ אליך. קשורים באבא הדואג תמיד ומחכה לי בבית הילדים לאחר מסיבה או פעילות בתנועה, כדי להשכיב אותי לישון, מלווה אותי בערבים למוסד או תמיד מחכה לי בתחנת האוטובוס כשהייתי חוזרת מנסיעותי.כשעבדת בדיג, יחד היינו נוסעים בשברולט לבריכות ומביאים משם דגימות של מים. במטבח הקטן ישבנו יחדיו והסתכלנו במיקרוסקופ. בלילות היינו יוצאים החוצה,מסתכלים בשמים הבהירים ואתה היית מראה לי את העגלה הגדולה והקטנה, את כוכב הצפון וכוכבים אחרים. לא ויתרת עד שלא ידעתי לרכב על אופניים, עד שלא ידעתי את המשוואה הריבועית, או בעיות חשבוניות או הנדסיות אחרות. אני הייתי רצה אליך בשמחה מראה לך את תוצאות המבחנים אם בבית הספר, אם במוסד ומאוחר יותר באוניברסיטה, ואתה היית כ"כ גאה.יחד היינו יושבים והייתי מספרת לך את חוויותי, את קשיי כי תמיד ידעתי שתבוא לעזרתי, שתמיד תמצא פתרון.כ"כ היה לי קשה בעת מחלתך כשניסיתי לספר לך. ידעתי שאתה מקשיב, שאתה מנסה להשיב לי, לעזור לי. ראיתי את הכאב בעיניך כשנשארת חסר- אונים. קשה היה לי להשלים שאינך יכול יותר להעניק מאישיותך הנהדרת, מכישרונך, מהיכולת הזו שלך לילדי וכל נכדיך.כל כך הרבה יכלו ללמוד ולספוג ממך, תמיד אספר להם בגאווה על מה שהענקת לי, לאמא, לכולם. בתך נטע.
