(07/09/1914 – 07/06/2000)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה יטקה דץנולדה: 7.9.1914נפטרה: 9.6.2000חג שבועות עומד בפתח וההכנות בעיצומן. כמו בסוד עוברת הידיעה-יטקה נפטרה – ההלוויה מחר.מעגל חיים נוסף ניסגר אתמול ועוד אחת מדור הותיקים מצטרפת אל החבורה הגדולה שנחה את מנוחתה על התל שלנו, עוד קבר נוסף לשורה המתמלאת ועוד בית קיבוצי מתרוקן.יטקה דץ היתה שייכת לאותם ותיקים שלא עמדו במרכז חיינו הקיבוציים.בצניעות ובשקט חיה את חייה וטיפחה את משפחתה- יצחק בעלה ושלוש הבנות. במשך שנים נוספו הנכדים וגם נינים, ויטקה השקיעה את מיטב כוחותיה וכשרונה לחזק את הקשרים עם אלו שבקיבוץ ועם אלו שמחוץ.היא נולדה לפני 86 שנה בעירה זבורוב שבמחוז לבוב, בפולין שאחרי מלחמת העולם הראשונה. משפחתה היתה מסודרת יחסית ולא ידעה מחסור. בגיל 8 נתיתמה מאמה- ואביה נשאר לשאת בעול גידול ארבעת הילדים שבבית. אחרי בית הספר היסודי המשיכה ללמוד בבי"ס למסחר אך נאלצה להפסיק את הלימודים ולחזור הביתה עקב מחלת האב.כבר בגיל 12 הצטרפה לתנועתה השומר הצעיר ובמסגרתה היתה פעילה ושותפה למחנות, סמינרים והדרכת חניכים צעירים ממנה. כשבאירופה עלו ענני הלאומנות והשנאה ,ביקשה גם יטקה כמו שאר בני גילה לעלות ארצה. סיפור עלייתה הוא עוד אחד מסיפורי הגבורה והאימה כמו של רבים אחרים בקיבוצנו. האוניה שבה עלתה ארצה- "טייגר-היל" המפורסמת- הטילה עוגן בחוף יפו, בראשון בספטמבר 1939 –בדיוק ביום שבו פרצה מלחמת העולם השניה.את חייה בארץ התחילה במחנה מעצר סרפנד, ולאחר שיחרורה עברה לקיבוץ "מצפה הים" שליד נתניה. שם היא עבדה כחלוצה בעבודות שונות ובין היתר בקבוצת בנין שבנתה את מבנה המשטרה בטול-כרם. אחרי שנתיים היא מתגייסת לעזרת קיבוץ המעפיל ושם פוגשת את יצחק – עימו היא מגיעה לקיבוץ פה הם מקימים יחד משפחה ובית בישראל.באותן שנים עבדה יטקה בנעמן במחלקת הלבנים, במטבח ובבתי הילדים וברוב שנותיה עבדה במתפרה שם רכשה מוניטין של תופרת מיומנת וחרוצה. מילאה לא מעט תפקידים בקיבוץ כסדרנית עבודה, וחברה פעילה בועדת קשר ובועדות אחרות.לאחר מותו של יצחק ובעיקר בשנים האחרונות עת עברה להתגורר ב"בית עזר", כמו יצאה ממעגל חיינו והיא נושאת את חייה העצובים, בשולי ההתרחשות והשגרה הקיבוצית וכמעט נעלמה מהעין.אבל למשפחתה- לנילי, שרה ונחמה, לחתנים וכל הכדים והנינים היתה אמא וסבתא אהובה שהיום כולנו נפרדים ממנה לתמיד.נוחי בשלום על משכבך וזכרך שנוסף היום לטבעות הרבות בגזע חיינו כאן, יהיה לגאווה ונחמה לכל אוהביך. יהיה זכרה ברוך. אברהם אילת
