(20/01/1914 – 08/01/2001)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה יצחק פטישנולד: 20.1.1914נפטר : 8.1.2002"צועד במרחבי חיי"-ציוני דרך20.1.1914 : יצחק נולד לעליזה ומרדכי בעיר לונץ' בצ'כוסלובקיה.1926 : מצטרף כחניך לתנועת "השומר הצעיר"1929 : רכז "השומר הצעיר" בלונץ'.1930 : רכז מחוז דרום סלובקיה של "השומר הצעיר".1934 נובמבר: מסע לעלייה לארץ ישראל דרך: בודפשט,בלגרד,סופיה סלוניקי, אתונה,חיפה.1935 ינואר: מגיע לנמל חיפה ומשם לקיבוץ צ'כו-ליטא (שנקרא אח"כ משמר זבולון, כפר מסריק) בבת גלים.1935 : מכיר צעירה ליטאית מקיבוץ צ'כו-ליטא בשם מאשה. "תחילתה של ידידות נפלאה".1935 : מדריך בתנועת "השומר הצעיר" בחיפה.1938 אוקטובר: נולדת הבת הראשונה- עדה.1938: חמישה שבועות לאחר הולדת עדה, יציאה לשליחות לצ'כוסלובקיה ערב הסכם מינכן. חזרה לארץ בסוף פברואר 1939, שבועיים לפני פלישת היטלר לפראג.1946 : רכז סניף מפלגת "השומר הצעיר" בחיפה.1946 פברואר : נולדת הבת השניה – אסתר.1952 : רכז סניף מפ"ם בתל-אביב. שותף למאבקה של הנהגת המפלגה ב"שמאל" (אנשי משה סנה) סביב פרשת מרדכי אורן.1966 : מזכיר מדיני של מפ"ם.1967 : שליחות מדינית ערב מלחמת ששת הימים- מסע הסברה באירופה וביפן.1970 : שליחות של שנה בארצות הברית.1971 : שגריר ישראל באוסטריה.1975 : מזכיר קיבוץ כפר מסריק.1977 : ריכוז מטה ההסברה של המערך יחד עם יוסי שריד.1978 : רכז "גבעת חביבה" .1982 : פועל ייצור ב"דוקרט"- מפעל הקרטונים של הקיבוץ במשך כ-18 שנה.1994 ספטמבר: מותה של מאשה.1966 : ספר שירים ראשון: " זה טעם אי השקט".1998 : ספר שירים שני: "שורק אומץ לעצמי"2001 : ספר שירים שלישי: "אל תחום הערפילים".2001 ינואר: פטירתו של יצחק פטיש.סולם יעקב (השיר האחרון שכתב יצחק לפני בשבוע שלפני מותו)עכשיו אעלה בסולם יעקבאל מקבץ עננים לבניםאבחר בחטוב בעביםבחיקו אתרווח פרקדןשלו ונינוחעטור ציפיותנטולי הגדרות נטולי שמותוים הרקיע נפתח לפניחולה כיסופי הפלגה בשמיםנודד ברוחי מאז יולדיבשמים שאין להם סוף.אבא – יצחקחלפה שנה ביעף- ואתה כה חסר.התנהגת כצעיר מגילך: רכיבה על אופניים, נסיעות רבות- גם למרחקים, כתיבה, קריאה, שיחות, פגישות, הצגת, סרטים, טלוויזיה, ההרצאות הרבות שהרצית בשנים האחרונות לגיל הזהב על " איך חייים בגיל זה חיים מלאים" ומעל לכל הקשר ההדוק שרקמת עם כל נכדיך וניניך- בשיחות, משחקים, סיפורים, ואהבה כה רבה, קשר שעליו שמרת עד יומך האחרון. ובנוסף הקשר המיוחד עם חוה.כך חשבנו שתאריך שנים כמו אמא שלך- סבתא עליזה- שנפטרה בגיל 98.באותו יום חורפי – יומך האחרון, בתל-אביב, רצית להספיק לפגוש כמה שיותר אנשים וגם להגיע ליום ההולדת של נינך האהוב עמית.ליבך לא עמד בעומס...אבא- אתה ואמא הקמתם את משפחתנו והובלתם אותנו ל"ביחד" הימיומי, לשותפות המשפחתית שנתנה לכולנו כה הרבה. אנחנו נמשיך כך גם הלאה עם בניניו, נכדינו כשאתם מלווים אותנו ברוחכם.יצחק- היית אבא שופע חוכמה , ידע ורגישות, היית חבר חם ואוהב שנותן מעצמו לחברה, לחברים ולמשפחה.כשאמא נפטרה, המשכת לבוא לביתנו מדי ערב, עם שיר חדש, עם נושאי שיחה שונים- על הנעשה בארץ ובעולם, בפוליטיקה, בספרות בתיאטרון וכמובן על הקיבוץ שכה אהבת ודאגת מה יהא עתידו.היום אני ממשיכה לספר לך, להתייעץ ולשוחח אבל אין תשובה ישירה-התשובות הן בליבי.הורשת לנו ירושה עצומה – את דמותך החמה ורחבת האופקים, את דרכך, את יצחק פטיש האבא היקר שלי. בהמון אהבה וגעגועים, בתך עדה.
