(22/04/1909 – 09/09/1955)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה יואל מלינקנולד: 22.4.1909 נפטר: 9.9.1955נגזר עלינו למלא את החובה המרה ולהפרד מיואל. נעקר מתוכנו חבר יקר,איש יסוד, אחד העמודים אשר הבית נשען עליהם.המוות בא בחטף, עוד תמול שלשום ראינו את יואל מתהלך בתוכנו, מלא מרץ ושופע חיים- והנה איננו עוד. יואל נפל על משמרתו. עד לרגע האחרון ממש עד לעצם שעת האסון, עסק בענינים הקשורים בתפקידו ובמלאכת יומו. קשה להעלות על הדעת, כי יואל הער והתוסס, האיש אשר קולו ודעתו נשמעים למרחוק- נדם לעד. הוא נשא את סבלו בדומיה, לא ביקש להכביד על אחרים, לא שכב על ערש-דווי, לא רצה להעסיק את הזולת במכאוביו, אלא פשוט בין יום עבודה אחד לשני הוא כרע –נפל.יואל היה איש בעל שיעור קומה, שהטביע חותם על סביבותיו. אופיו ומזגו הפעילים והערניים היו ניכרים תמיד. אי אפשר היה שלא להרגיש בנוכחותו. גם בשתיקתו היתה מורגשת נוכחותו, כי היתה לו דעה משלו, היה משקל לדבריו. עקשנותו ביטאה נאמנות לעקרונות. היה בה מן העקשנות של עץ חסון המעורה בקרקע ושורשיו עמוקים.כחניך תנועת הנוער השומר הצעיר נשא יואל בתוכו את מיטב מסורתה. הוא עלה ארצה יחד עם חבריו לתנועה, עבר את כור ההיתוך והסבל של פועל שכיר בארץ, נתן יד ליסוד הליגה הסוציאליסטית, ומשנצטרף אל קיבוצנו באה לידי גילוי מפואר יכולתו הרבה.קו של תנופה ציין אותו בכל דרכו. הוא התהלך בגדולותו עם זה לא מאס בקטנות. הוא עשה כל עבודה ומילא כל תפקיד שהוטלו עליו, אם בגזברות, אם במטבח, אם במחלקת הקליטה של הקבה"א ואם באירגון השתתפות קיבוצנו במערכת הבחירות האחרונה- ארגון למופת ולדוגמה- וכל זה תוך דריכות ומסירות.דרכו של יואל לא היתה סוגה בשושנים. הוא היה איש עקרונות וידע מאבקים רבים. הוא ידע ללחום על דעתו ללא רתיעה ולא נסוג בקלות מעמדתו והשקפתו. יתר על כן – הוא ידע לא אחת לשחות נגד הזרם גם בתוך קיבוצו שלו ואף להסתכן בסיכון קשה מאד- הסיכון להיות בודד. אכן יואל ידע להיות לפעמים גם בודד, אך מעולם לא היה מתנכר. הוא ידע לשחות נגד הזרם, אך מעולם לא מחוצה לו, מעולם לא באפיק אחר וזר. נאמנות עמוקה ושורשית לקיבוץ, לעקרונותיו, לעקרונות התנועה והמפלגה, לדגלן החלוצי והמעמדי, ונכונות להתייצב לשירות העקרונות תמיד ובכל מאודו- כזאת היתה דמותו של יואל שלנו.הוא היה איש משק ומעורה גם בבעיות הפוליטיות, איש מעשה ויודע ספר, ער וקשוב לתופעות הרוחניות השונות.חיים ברוכים, חיים של עשיה, של פעילות, מתיחות והיאבקות- הופסקו באמצע בצורה כה פתאומית ומזעזעת. הנוף האנושי שלנו נתדלדל לפתע. במיטב אונו – קרס יואל.יכולת אדם רבה, שנתבטאה בשטחים שונים ועדין לא נתבטאה במלואה ועתידה היתה להתגלות אבדה לנו ללא שוב. כבד האסון ואין תנחומים. אין תנחומים לרחל ולילדים שנתייתמו, רק זאת נוכל לומר כי נעשה הכל, כדי להקל עליהם את עול הבדידות והיתמות. גם ברגעי אבל אלה לוחשת בנו ההכרה המעודדת, כי הילדים לא נעזבו, כי ביתם הקיבוצי מוכן לפניהם, כי הוא יידע להקיפם בחיבה , כי בתוכנו יוסיפו לגדול ולהתחנך, ויחד עם כל בני גילם הם יצעדו בטוחות לקראת עתידם במולדת.נזכור את חברנו הדגול יואל, איש של יסוד ושל להט ונצרור את שמו וזכרו בצרור המפעל והחיים י. רונקין
