(23/09/1913 – 09/08/2003)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה רחל מלינקנולדה: 23.9.1913נפטרה: 9.8.2003 אמא, סבתא,התאספנו כאן , למקום מנוחתך האחרון כדי לומר דברים אחרונים, עוד לפני שתאספי אל אבותיך. לרבים את כלל לא מוכרת אך לאלה שנוכחים אתנו כאן, סיפור חייך בוודאי בעל ענין רב.רחל נולדה באקוראינה , לתוך עולם סוער ומשתנה. לאחר המהפכה הבולשביקית,ברוסיה של שנת 1917 נושלה המשפחה כולה מרכושה ומביתה ועזבה לכל קצווי עולם.רחל כילדה צעירה ביחד עם משפחתה, בה נשבו כבר רוחות הציונות, עשו דרך חתחתים עד שהגיעו , בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, לארץ ישראל, והתישבו בעיר חיפה.את כל נעוריה, עברה רחל בחיפה. בתוך בית הספר העברי כבר להטו הרוחות באשר לעתידה של ההתיישבות העברית בארץ ישראל. ועל הדילמה- הקמת מדינה עברית או מדינה דו-לאומית.הלהט והרצון לעצב את העתיד הביאו את רחל ובני גילה בבית הספר להקים את קן השומר הצעיר הראשון בארץ ישראל. בסיום הלמודים יצאו הבוגרים, להקים ישובים עבריים על גבולות המדינה.רחל ביחד עם יואל שנשארו בחיפה , הפכו למרכז פוליטי רוחני לשמאל המתעצב בארץ ישראל. כשעיקר מעייניהם עתידו של הפועל העברי, עמד הפועלים והעלייה לארץ. רחל ויואל ביחד עם שותפיהם , הקימו את מפ"ם העירונית שנקראה הליגה הסוציאליסטית.לאחר לבטים קשים באשר לעתידם, בשנת 1940, בחרו רחל ויואל ואתם כבר יובל בן השנה להגשים ולהצטרף לקיבוץ משמר זבולון הוא כפר מסריק. בשנותיה הרבות בקיבוץ עבדה רחל במטבח וחדר האוכל, בחקלאות, בגן הירק ובכל העבודות שהקיבוץ נזקק להם. אזכיר במיוחד את תפקידה כקשרית מורס של הישוב בתקופת מלחמת העצמאות..רחל היתה אמנית התפירה הסלונית. היא טיפחה ויצרה את תלבושתן והופעתן החיצונית של נשות הכפר, בזאת ראתה שליחות.היו לך חיים יפים ושלמים עד יום מותו של אבי יואל לפני 48 שנים. עם הסתלקותו הפתאומית של יואל חרב עליך עולמך. אך למרות הכל , ידעת באומץ ובתעוזת הנפש להמשיך קדימה, כשהצער טמון עמוק בפנים.השינויים והמעברים בחייך כרסמו עמוק עמוק בנפשך, עד שחלית,והכל החל משתנה לאט לאט.לפני שני עשורים, נאלצנו לקבוע לך מקום מושב מוגן, וזאת בעזרתם של מוסדות הבריאות שלנו ובעיקר נאוה וורה עופר, וכך עשית את כעשרים השנים בבית האבות בעיר שאהבת מכל- חיפה.להפתעתנו הרבה, לא חלף זמן רב ומצאת בבית האבות את מקומך, הוא הפך שוב למרכז חיים שוקק עבורך , במקום זה יכולת שוב לחיות את חייך במלוא מובנם, עם חברות וחברים ושמחת חיים. ולעת שינוי חזרת לכפר מסריק לבית עזר שלנו בו עשית את שלב חייך האחרון.לפני סיום, ברצוני להודות לאנשים הרבים שהוקירו אותך, לאלה שעזרו ותמכו לאורך השנים, ובעיקר למוסדות הבריאות והרווחה, צוות בית עזר, לורה עופר, לברקה ז"ל, ולנאוה וירדנה ולנחמה דקל, תודה מכל הלב.ולסיום, נזכיר אותך כמו שהיית, אצילה, יפה נבונה, אוהבת וטיפחת. לא יכולנו לחסוך לך את הסבל של סוף חייך, רק ניסינו להקל עד כמה שניתן.המשפחה בחו"ל: לינה, יובל והנכדות שכה אהבת, ואני נזכרו ונתגעגע אליך תמיד כמו שהייתה באמת, אהובה ונאהבת.נוחי לתמיד כאן באדמתנו עם יואל. נזכרך באהבה לתמיד- בנך דני
