(06/12/1916 – 19/11/1968)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה ירדנה כפרינולדה: 6.12.1916 נפטרה: 20.11.1968 ירדנה ידידתי הטובה, את חסרה לי מאד, מדי פעם בערבים – אני תופסת את עצמי במחשבה " וכעת אכנס לירדנה למספר רגעים , לראות מה שלומה" כפי שהייתי רגילה. אך הרגעים האלה נמשכו לרוב עד חצות. ועל מה לא שוחחנו, והאם היה נושא שאי אפשר היה לשוחח אתך עליו? אם זה על ספר טוב, על הצגה טובה, על נופים בארץ אותם אהבת ואת יופיים קלטת לתוכך. על הנעשה בעולם הגדול ובעולמנו הקטן, על בעיות החברה ועל בעיות החברה ןהאדם. בכל גילית הבנה, בקיאות, ענין ומחשבה מעמיקה.באם העיק משהו על לבי והשחתיו לפניך, הרגשתי שאת קשובה לא רק באוזניים בלבד אלא בכל חושיך- ויותר מזה את חשת את הזולת בלי הרבה מילים. את ידעת לשתף את עצמך ובכל הכנות הן בשמחותיך והן בסבלו של האדם – וברגש הטוב והעדין, ובחכמה בה חוננת, ידעת תמיד לתפוס את קצה החוט, להתיר את הסבך הרגשי ולחבוש פצעי נפש בצמר גפן רך.אהבתי את תכונת היסוד שלך והיא- אהבת האדם, ואת תחושת הזולת, את ההבנה האנושית הרחבה והעמוקה שלך.יתה לך שפה לבני אדם בכל הגילים, לצעיר ולזקן כאחד. אהבתי את האופקים הרחבים שלך, את חוכמתך הרבה את ההגיון הבהיר, את האינטלקט היפה שלך, שלא נפגעו עד רגעי חייך האחרונים על אף התלאות הרבות מאד שעברו עליך!.ראיתיך עומדת בגבורה עילאית ובמאבק על בריאותה של בתך ובכל המאבקים שנכונו לך בשנים הלא מעטות מאז היכרותנו. עמדת איתנה זקופת קומה בכל המאבקים ותחת מכות הגורל , עד שהגעת לקצה היכולת של כוחותיך הפיזיים הנפשיים כאחד. לבי בכה בראותי את קומתך הזקופה שוחחת ורצון החיים העז שלך דועך לאט לאט ובריאותך הולכת ומתערערת.שחת לי פעם "עם מותה של רעיה מתי גם אני- אינני חיה יותר אני רק קיימת"...ירדנה יקירתי, טוב היה לי לחוש את חום לבך בו אפפת את הקרובים לך.בהרבה פינות בארץ נזדמן לי להיפגש עם ידידך הרבים, אם זה ידידי נעורים מהתנועהשלפני המלחמה, אם אלה חניכיך או מבוגרים מתקפות השליחות שלך בהונגריה אחרי המלחמה או אם אלה אנשים שהמקריות הפגישתכם, והם נהנו מהידידות שהענקת להם ומנכונותך לעזור,במילה טובה, בעצה נבונה ובמעשים. כולם הזכירו אותך באהדה ובהערכה ודרכך הוכנסתי גם אני לא פעם לחוג ידידך וככה הורחב גם מעגל הידידים שלי.באותו יום שליווינו אותך בדרכך האחרונה ישבתי בחוג משפחתך, קרוביך וידידיך וכאשר מפי גיסתך נפלטה האנחה "אוי ירדנה היית לי כמו אחות טובה" סרקתי את המעגל וידעתי מה אבד לכל אחד ואחד מהם במותך.מר בוכה לבי ירדנה יקירתי על מותך ועל שנות הסבל הרבות, בהם ליווינו אותך- אני וידידותיך. רצינו להקל להפיג במקצת את הבדידות ואם כי זה נעשה מתוך רצון טוב ומסירות, היה זה בסופו של דבר רק טיפה באותו ים הייסורים הגדול שהטביע אותך!ועל הקברים הרבים בתל שלנו נוסף עוד קבר, עליו אוזיל דמעה כשאעלה לקברו של בננו היקר.ובליבי פנימה את תוסיפי לחיות לי כל יקירי שהלכו ממני ואני את השיחות שלנו אמשיך. אסתר לביא
