(21/03/1938 – 01/04/1958)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה צבי קנפרנולד: 21.3.1938   נפטר: 1.4.1958  דף מתוך אתר הנצחה של משרד הבטחון:בן אברהם ונחמה. נולד ביום י"ח באדר ב' תרצ"ח (21.3.1938) בעיר בואנוס איירס אשר בארגנטינה. עוד בהיותו שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובבואו עם בני-משפחתו לארץ בשנת 1955 בא לקיבוץ כפר-מסריק. במשך שנה למד במוסד החינוכי "נעמן" בכפר, אהב מוסיקה, ניגן באקורדיון ועשה עבודות-יד שונות. היה סגור בתוך עצמו, ואף דפי-יומניו בספרדית - כאילו יד-סתרים כתבה אותם למען יישארו הגיגיו אתו. התגייס לצה"ל בנובמבר 1956 במסגרת נח"ל.  מילא את כל חובותיו בנאמנות ובמסירות. גמר קורס מ"כ והראה את עצמו כמפקד מסור. הצליח להעניק לחניכיו את הבטחון והאמונה ביכולתם להשתרש במציאות חדשה זו.חייל טוב היה ומפקד מצטיין - ויחד עם זאת חבר נאמן גם למפקדיו וגם לחייליו-פקודיו. נפטר במחלתו.ביום י"א בניסן תשי"ח (1.4.1958) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי בכפר-מסריק. "הד הנעשה", העלון הפנימי של הקיבוץ, מיום י"ד בניסן תשי"ח, הוקדש ברובו לצבי.דברי ההספד בחרוזים של חבר ביחידתו של צבילא נולדת כאן אך אבות אבותיךנולדו פה נלחמו ומתולא נולדת כאן אך לכאן באתלהיות פה חייל עם אחיך.היית שקט לא הבינונו שפתךאך מארנסט לצבי הפכנו את שמךרצינו כי תהיה ככולנואתה הזר בין אחיך... עברת בכור המבחןוסרטי הרב"ט עטרוךיחדיו עשינו את דרך היזעואחר כמפקד שמוךמארץ מרחק-מדינת הסומבררומבית רוב טובה ושפעלמדינת יקוד שמש ורבת השממהלמדינת ההכרח אין בריחה ומנוסאתה באת לכאן כירצית בכךאתה באת ועלית על זההמזבח. דברי הספד:זה עתה הגיעתנו ההודעה המחרידה: צבי איננו עוד עמנו.יחד יצאנו לצבא, איש איש ושליחותו,  ולפתע כחתף נקטפת מעימנו.אנו מסרבים להאמין, וכבר הפך האסון לעובדה אכזרית.זוכרים אנו אותך, צבי, כשהצטרפת לקבוצה. קשים היו לבטיך ואז לא תמיד ידענו להושיט לך יד עוזרת ולגלות הבנה לקשייך.אתה הסתגרת בעולמך הפנימי והעשיר, ביומניך, במכתביך.עוד מהדהדים באוזנינו צלילים שקטים, שהיו בוקעים מחדרך בשעות נגינתך על האקורדיון, משל השקעת בהם לבטים ומחשבות הרבה. בקשת בדרכך שלך השקטה והמאמינה  ללמוד ולהתקדם.בצניעות ובדעה שקולה התקדמת בדרכך בלימוד השפה, בהשתרשות בעבודה, ובתוך הקרמה הזו, שהיתה לך חדשה ובלתי מוכרת - כשלעיתים עוד מודבקת עליך את התוית "עולה חדש" התגייסת לצבא.גם שם היית סגור וצנוע אך בוטח בעצמך, ביכולתך למלא תפקיד רציני להתקדם ולהיות ככל אחד. ואיך שמחנו כשסיימת קורס מכ"ים בנחל והוכחת את עצמך כמפקד מסור, שוב ללא ברק, רק שקט וצנוע בוטח ומאמין, מלאת את תפקידך.היית מסור ונאמן וכזה נזכור אותך. צעיר ורענן היית כמונו ומלא תקווה ואמונה, נקטפת מעלינו, ולנו נותר רק לזכור ולשתף אותך בחוויותנו ומעשינו להבא. תמשיך להלך עמנו בשביל הצר והברור שלך ויהיה זכרך צרור בצרור החיים.                                                                              מלכה.